חכמות חיצוניות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,347 בתים ,  5 ביולי 2020
הרחבה
אין תקציר עריכה
(הרחבה)
שורה 9: שורה 9:
==האיסור וחומרתו==
==האיסור וחומרתו==
{{להשלים|תיקון לפגם - ראה גם סוף ד"ה נר [[חנוכה]] ס"ו, בעיה הכפירה בהשגחה פרטית - לקוטי שיחות טו נח בדברים על אוניברסיטה, הלימוד באוניברסיטה,}}
{{להשלים|תיקון לפגם - ראה גם סוף ד"ה נר [[חנוכה]] ס"ו, בעיה הכפירה בהשגחה פרטית - לקוטי שיחות טו נח בדברים על אוניברסיטה, הלימוד באוניברסיטה,}}
[[אדמו"ר הזקן]] כותב{{הערה|תניא סוף פרק ח'}} שהעיסוק בחכמות אומות העולם, נחשב כדברים בטלים בנוגע לעון ביטול תורה. מלבד זאת טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים. ההבדל הוא שטומאת דברים בטלים מטמאת רק את ה[[מדות]] של האדם המדבר אך לא את ה[[מוחין]] שלו. לעומת זאת חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם (החב"ד).
[[אדמו"ר הזקן]] כותב שהעיסוק בחכמות אומות העולם נחשב כ[[דברים בטלים]] בנוגע לעון [[ביטול תורה]]. מלבד זאת, טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים: טומאת דברים בטלים מטמאת רק את ה[[מדות]] של האדם המדבר, אך לא את ה[[מוחין]] שלו. אך חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם הלומדם ([[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]){{הערה|תניא סוף פרק ח'.}}.
 
[[הרבי]] הסביר את הדיוק בהגדרת אדמו"ר הזקן שהלימוד "'''מטמא'''" את המוחין - כשם שבדיני [[טומאה וטהרה]], לא ניכר שום שינוי במציאות הדבר שנטמא, ואין זו אלא נגיעה קלה, אך באמת נפעל שינוי עצום ביחס לדבר לגבי [[קדשים]] וכדומה; וכמו כן, הטומאה מתייחדת בכך שהיא חלה על כל יהודי ללא חילוקי גילאים, מתינוק בן יומו ועד זקן בן מאה ועשרים, אם נגעו בטמא - נטמאו. וכך הוא הדבר לגבי פעולתו השלילית של לימוד חכמות חיצוניות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=101&hilite= שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}.


==ההיתר==
==ההיתר==
שורה 24: שורה 26:
ד. לימוד '''לצורך''' קיום מצווה{{הערה|כ[[רב (אמורא)|רב]] שלמד אצל רועה איזה [[מום]] קבוע ואיזה עובר.}} - לימוד זה דינו כ[[הכשר מצווה]].
ד. לימוד '''לצורך''' קיום מצווה{{הערה|כ[[רב (אמורא)|רב]] שלמד אצל רועה איזה [[מום]] קבוע ואיזה עובר.}} - לימוד זה דינו כ[[הכשר מצווה]].


ה. לימוד - במידה הדרושה ולא יותר - לצורך פרנסה{{הערה|ראה [[דרך מצוותיך]] קד, ב.}}, או שמתפרנס מהחכמות עצמן 'קרדום לחתוך בהן' - דין לימוד זה הוא הכשר והכנה לדבר היתר.
ה. לימוד - במידה הדרושה ולא יותר - לצורך [[פרנסה]]{{הערה|ראה [[דרך מצוותיך]] קד, ב.}}, או שמתפרנס מהחכמות עצמן 'קרדום לחתוך בהן' - דין לימוד זה הוא הכשר והכנה לדבר היתר.


ו. לימוד אף בלא צורך, אם רק יודע להשתמש בהם אחר כך ל[[עבודת ה']] או ל[[תורה|תורתו]]. - וזהו הטעם שעסקו בהם ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]].
ו. לימוד אף בלא צורך, אם רק יודע להשתמש בהם אחר כך ל[[עבודת ה']] או ל[[תורה|תורתו]]. - וזהו הטעם שעסקו בהם ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]].
הרבי הדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=102 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}.


==עמדות התורה ביחס לחכמות חיצוניות==
==עמדות התורה ביחס לחכמות חיצוניות==

תפריט ניווט