הבחירות לכנסת: הבדלים בין גרסאות בדף

'''בחירות לכנסת''' היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). לרוב הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד והמפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים.

==ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות==

רובם של גדולי ישראל ובראשם [[רבי אהרן מבעלזא]], [[רבי דוב בעריש ווידנפעלד]] [[הרב מטשעבין]], [[רבי ישראל אלתר|הבית ישראל]] מ[[חסידות גור|גור]], [[רבי חיים מאיר הגר|האמרי חיים]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] הורו ואף כתבו "[[קול קורא]]"{{הערה|ראו בחוברת [https://drive.google.com/file/d/1H0GlhPlNjWlbZH8D54nIZ46k4T5US78I/view?usp=drive_open ובחרת בחיים]" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.}} להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מה[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לכנסת הראשונה]] בשנת [[ה'תש"ט]], וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו.

הרבי הסביר במכתבים ארוכים ומנומקים את דעת המתירים, ושולל לחלוטין את דעת האוסרים:

ואף שכניסה בקאאליציע, לדעתי, אסורה מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'- הנה כל מי שיש בידו תעודת אזרח, ובמילא יש בידו רשות הבחירה ('''ובעצם לקיחתו את התעודה הרי מודה, ולא באונס, בההנהגה דשם'''), ואם לאחרי זה אינו משתתף בבחירות, וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים, ויש מקום לומר שעי"ז תהי' הכרעה בחוק "גדול" או אפילו קטן - בעת שיצביעו על החוק שלא כדבעי, '''הרי תקלת הרבים, ח"ו, תלויה גם בו'''. ועדיין לא מצאתי האיש - וועלכער זאל האבען ברייטע פלייצעס שיכול לשאת תקלה עליו.