11,222
עריכות
רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ליאזני" ב־"ליאזנא"
מ (החלפת טקסט – "ליאזני" ב־"ליאזנא") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תיאור=האדמו"ר השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] | |תיאור=האדמו"ר השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] | ||
|תאריך לידה=[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] | |תאריך לידה=[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] | ||
|מקום לידה=[[ | |מקום לידה=[[ליאזנא]] | ||
|תאריך פטירה=[[י"ג ניסן תרכ"ו]] | |תאריך פטירה=[[י"ג ניסן תרכ"ו]] | ||
|מקום פטירה=[[ליובאוויטש]] | |מקום פטירה=[[ליובאוויטש]] | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
}} | }} | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}} | ||
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו"ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|שם=גירסאות|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]].}} בעיר [[ | '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו"ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|שם=גירסאות|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]].}} בעיר [[ליאזנא]], לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה אלטשולר]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]]. | ||
מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}. | מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===לידתו וילדותו=== | ===לידתו וילדותו=== | ||
ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|שם=גירסאות}} בעיר [[ | ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|שם=גירסאות}} בעיר [[ליאזנא]], נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוריו קראו לו "מנחם מענדל" על שם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. בשנת [[תקנ"ג]] ביום [[ג' בתשרי]], בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, [[אדמו"ר הזקן]] שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו"ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה [[אדמו"ר הזקן]] מכסהו בטליתו, ב[[ברכת כוהנים]] של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו ב[[תקיעת שופר]] של [[ראש השנה]]. ביום [[י"א בתשרי]] [[תקנ"ג]] הכניסו [[אדמו"ר הזקן]] ללמוד ב'[[חיידר]]'. | ||
בהיותו בגיל שמונה שנים הציע [[אדמו"ר הזקן]] לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך [[אדמו"ר האמצעי]] היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. [[אדמו"ר הזקן]] ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[רש"י]] ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. [[אדמו"ר האמצעי]] שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. [[אדמו"ר הזקן]] קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף. | בהיותו בגיל שמונה שנים הציע [[אדמו"ר הזקן]] לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך [[אדמו"ר האמצעי]] היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. [[אדמו"ר הזקן]] ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[רש"י]] ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. [[אדמו"ר האמצעי]] שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. [[אדמו"ר הזקן]] קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף. | ||