שמחה גורודצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תרפ"ג]] החל לפעול בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]], ברחבי [[ברית המועצות]], ב[[שד"ר|שד"רות]] לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]]<ref>ר' שמחה בהיותו תלמיד בישיבת [[תומכי תמימים]] חלה, והלך יחד עם מנהל הישיבה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיבדק אצל רופא, הרופא אמר לר' יחזקאל בשקט שאין לר' שמחה תקוה. ר' חאצ'ע הלך ל[[רבי הריי"צ]] וסיפר לו זאת, והרבי ענה שר' שמחה יהפך לשד"ר של הישיבה}}. ר' שמחה פעל ב[[מסירות נפש]] עצומה, ובהתמדה גדולה למען חיזוק היהדות והחסידות, במהלך מסעותיו פגש חסידים רבים, ובין השאר היה ביקטרינוסלב אצל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, פעם לקחו רלוי"צ לחדרו של הרבי, שם ישב הרבי ולמד בהתמדה גדולה, רלוי"צ אמר לו שיזכור את תמונה זו, ואכן ר' שמחה זכר זאת וכאשר הגיע לרבי ליחידות סיפר לו זאת.</ref>.

לאחר מכן שלחו [[הרבי הריי"צ]] ל[[שליחות]] בעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן (שם היו מספר שנים לפניו שלוחי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[חיים נאה]]), שם פעל גדולות ונצורות.

הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים. את מסכת יסוריו פרש בספר [[יהדות הדממה]]. היה סמל ל[[מסירות נפש]] לנחת רוח [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]

מאסרו המרכזי ארך עשר שנים תמימות.  

בשנת [[תשכ"ד]] יצא מברית המועצות ועלה ל[[ארץ הקודש]], שם השתקע ב[[כפר חב"ד]] ומונה למזכיר [[ועד כפר חב"ד]]. בשנות הלמ"דים היה ממקימי [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד<ref>לאחר פטירתו החליטו לקרוא על שמו את הישיבה, ועד היום נקראת הישיבה על שמו '''אור שמחה'''.</ref>.

נפטר ב[[ל' תשרי]] [[תשד"מ]] בהיותו בן שמונים ונקבר ב[[הר הזיתים]].