הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:הגדה.gif|left|thumb|250px|שער ההגדה]] | [[תמונה:הגדה.gif|left|thumb|250px|שער ההגדה]] | ||
"הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים" של כ"ק [[אדמו"ר | "הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים" של כ"ק [[אדמו"ר זי"ע]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש"ו]], ומני אז הפכה להיות ההגדה הנפוצה ביותר בקרב [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] ברחבי העולם. | ||
ידועה התבטאות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי ריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ואמר לחתנו: "אבא (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא". | ידועה התבטאות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי ריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ואמר לחתנו: "אבא (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא". | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==התפתחות ההגדה== | ==התפתחות ההגדה== | ||
כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'ליקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות (גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב)). | כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'ליקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי זי"ע פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות (גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב)). | ||
רק בשנת [[תשל"ג]] - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה. | רק בשנת [[תשל"ג]] - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
=הגדת רב לתלמיד= | =הגדת רב לתלמיד= | ||
ההגדה של הרבי | ההגדה של הרבי זי"ע ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של ליל הסדר - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר. | ||
וביחד עם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב"ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות. | וביחד עם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב"ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות. | ||