|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{לעריכה}} | | {{לעריכה}} |
| [[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ב[[יום הכיפורים]]. "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל"]] | | [[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ב[[יום הכיפורים]]. "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל"]] |
| '''תשובה''' היא [[מצווה]] המוטלת על מי שנכשל ב[[עבירה]], שעליו לעזוב את חטאו ולשוב לדרך הישר. כמו כן, מצווה עליו [[וידוי|להתוודות]] ולבקש [[מחילה]] מהקב"ה על חטאו. בנוסף לחיוב הבסיסי, התשובה היא דרך ב[[עבודת השם]] וכוללת עוד תיקונים ופעולות רבות שעל השב לעשות על מנת שיתכפר עוונו, והוא ישוב להיות חביב לפני ה' כמו קודם החטא. מי שעשה תשובה נקרא [[בעל תשובה]], ומדריגתו גבוהה מדרגת [[תדיק]] שלא חטא. | | '''תשובה''' היא [[מצווה]] המוטלת על מי שנכשל ב[[עבירה]], שעליו לעזוב את חטאו ולשוב לדרך הישר. כמו כן, מצווה עליו [[וידוי|להתוודות]] ולבקש [[מחילה]] מהקב"ה על חטאו. בנוסף לחיוב הבסיסי, התשובה היא דרך ב[[עבודת השם]] וכוללת עוד תיקונים ופעולות רבות שעל השב לעשות על מנת שיתכפר עוונו, והוא ישוב להיות חביב לפני ה' כמו קודם החטא. מי שעשה תשובה נקרא [[בעל תשובה]], ומדריגתו גבוהה מדרגת [[צדיק]] שלא חטא. |
|
| |
|
| על פי [[תורת החסידות]], התשובה אינה רק על חטאים ועוונות, אלא בעיקר תנועה של ה[[נפש האלוקית]] לשוב אל מקומה האמיתי, כפי שהיתה טרם [[ירידת הנשמה בגוף|ירידתה לעולם הזה]], להיות [[דביקות|דבוקה]] ב[[קדוש ברוך הוא]]. | | על פי [[תורת החסידות]], התשובה אינה רק על חטאים ועוונות, אלא בעיקר תנועה של ה[[נפש האלוקית]] לשוב אל מקומה האמיתי, כפי שהיתה טרם [[ירידת הנשמה בגוף|ירידתה לעולם הזה]], להיות [[דביקות|דבוקה]] ב[[קדוש ברוך הוא]]. |
| שורה 7: |
שורה 7: |
| באופן כללי, נחלקת התשובה לשתי דרגות: '''תשובה תתאה''' היא התשובה על העבירות, ו'''תשובה עילאה''' היא השבת הנפש האלוקית לשרשה. | | באופן כללי, נחלקת התשובה לשתי דרגות: '''תשובה תתאה''' היא התשובה על העבירות, ו'''תשובה עילאה''' היא השבת הנפש האלוקית לשרשה. |
|
| |
|
| ==גדר המצוה== | | ==תשובה תתאה ותשובה עילאה== |
| בגדר מצות התשובה שני ענינים{{הערה|ראה בכל זה לקו"ש חכ"ט שיחה ליום הכיפורים.}}:
| | ===תשובה תתאה=== |
| | תשובה תתאה - היא התשובה על חטא ועוון. בתשובה זו מתקנים את הפגם שנעשה על ידי החטא בהורדת [[ספירת המלכות]], [[ה' תתאה]] ל[[קליפות]], ולכן נקראת "תשובה תתאה". |
|
| |
|
| א) חיוב מצד ה[[גברא]]. אדם שעבר עבירה מחוייב הוא לחזור בתשובה בסיסית (דהיינו - לעזוב החטא ולהתוודות), כאשר כבר עשה תשובה על אף שעדיין ישנה אפשריות לעשות תשובה באשר "וחטאתי נגדי תמיד", מכל מקום אין עליו '''חיוב''' יותר לעשות תשובה. חיוב זה הינו תמידי, דהיינו שבכל זמן שאדם עבר עבירה מוטלת עליו מיד החיוב לעשות תשובה.
| | המינימום הנדרש לפי ה[[תורה]] בשביל לעשות תשובה בדרגת תשובה תתאה, הוא עזיבת החטא - כלומר, להחליט בלב שלם לעזוב את הדרך הרעה ומכאן ולהבא לנהוג רק כרצון ה', הן ב[[מצוות עשה]] והן ב[[מצוות לא תעשה]]{{הערה|אגרת התשובה פרק א'.}}. |
|
| |
|
| ב) חיוב מצד ה[[חפצא]]. חיוב תשובה לא מכיון שהאדם חטא, אלא חיוב שמוטל על '''כל אחד''' לעשות תשובה (אף שהתשובה בפועל היא על חטא). לחיוב זה אין הגבלה ואף אם כבר עשה תשובה מוטלת עליו החיוב לעשות תשובה שוב, מכיון שגורם חיוב התשובה אינו החטא אלא מצות התשובה כשלעצמה. חיוב זה הינו רק ב[[יום הכיפורים]].
| | הדרך להצליח בעשיית התשובה בתשובה תתאה כך שיהיה לה קיום, היא על ידי שני דרכים: |
|
| |
|
| == תשובה עילאה ==
| | א) לעורר [[רחמים]] על ה[[נשמה]] האלוקית, על ידי ה[[התבוננות]] במעלתה ובירידה הגדולה שנעשתה בה בחטא, התבוננות המביאה ל[[מרירות]]. בפרט מתאימה התעוררות זו בזמן [[תיקון חצות]]. |
| בתשובה עילאה יש שני סוגים:
| |
|
| |
|
| א. אתדבקותא דרוחא ברוחא על ידי תורה וגמילות חסדים. שהיא בבחינת המשכה '''מלמעלה למטה''', להיות דבר ה' ממש בפיו וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך, וימינו תחבקני בגמילות חסדים, שהרי חסד דרועא ימינא וכו'.
| | ב) [[ביטוש]] והשפלת ה[[גאווה]] של ה[[קליפה]], על ידי שהאדם מביא את עצמו ללב נשבר, אם על ידי [[סיגופים]] ו[[תעניות]], ואם על ידי [[חשבון נפש]] על מעשיו{{הערה|אגרת התשובה פרק ז'.}}. |
|
| |
|
| ב. אבל אדם התחתון צריך לילך ממדרגה למדרגה '''ממטה למעלה''', היא בחינת תשובה עילאה ואתדבקות רוחא ברוחא, בכוונת הלב בתפלה, ובפרט בקריאת שמע וברכותיה. כדי לומר ואהבת כו' בכל לבבך ובכל נפשך וכו' באמת לאמיתו, וכן והיו הדברים האלה וכו' ודברת בם וכו', להיות דבר ה' בפיו באמת ואין אמת וכו'. וכן לקיים כל המצות.
| | תשובה זו היא הכנה הכרחית על מנת להגיע אחר כך לתשובה עילאה. |
| | ===תשובה עילאה=== |
| | תשובה עילאה ענינה [[דביקות]] בה' על ידי [[התבוננות]] בגדולתו. דביקות זו יכולה להיעשות הן בדביקות של ידי [[לימוד התורה]] ו[[גמילות חסדים]], והן בדביקות שב[[תפילה]]. |
|
| |
|
| וגם אחר ה[[תפלה]] אומרים אליך ה' נפשי אשא דהיינו לאתדבקא רוחא ברוחא כל היום וכו'.
| | ==תשובה כחיוב על הגברא ועל החפצא== |
| | בגדר מצות התשובה שני ענינים{{הערה|ראה בכל זה לקו"ש חכ"ט שיחה ליום הכיפורים.}}: |
|
| |
|
| וכל זה על ידי ה[[התבוננות]] בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], בהעמקת [[ספירת הדעת|הדעת]] בשתים לפניה ובפסוקי דזמרה כנודע.
| | א) חיוב מצד ה[[גברא]]. אדם שעבר עבירה מחוייב הוא לחזור בתשובה בסיסית (דהיינו - לעזוב החטא ולהתוודות), כאשר כבר עשה תשובה על אף שעדיין ישנה אפשריות לעשות תשובה באשר "וחטאתי נגדי תמיד", מכל מקום אין עליו '''חיוב''' יותר לעשות תשובה. חיוב זה הינו תמידי, דהיינו שבכל זמן שאדם עבר עבירה מוטלת עליו מיד החיוב לעשות תשובה. |
|
| |
|
| == תשובה תתאה ==
| | ב) חיוב מצד ה[[חפצא]]. חיוב תשובה לא מכיון שהאדם חטא, אלא חיוב שמוטל על '''כל אחד''' לעשות תשובה (אף שהתשובה בפועל היא על חטא). לחיוב זה אין הגבלה ואף אם כבר עשה תשובה מוטלת עליו החיוב לעשות תשובה שוב, מכיון שגורם חיוב התשובה אינו החטא אלא מצות התשובה כשלעצמה. חיוב זה הינו רק ב[[יום הכיפורים]]. |
| | |
| תשובה תתאה היא על ידי שני דרכים:
| |
| | |
| === לעורר רחמים ===
| |
| | |
| א. לעורר רחמים העליונים ממקור הרחמים על נשמתו ונפשו האלקית שנפלה מאיגרא רמה חיי החיים ברוך הוא לבירא עמיקתא, הן היכלות הטומאה וה[[סטרא אחרא]]. ועל מקורה במקור החיים הוא שם הוי' ברוך הוא ויעורר רחמים על השפעת שם הוי' ברוך הוא שנשתלשלה וירדה תוך היכלות ה[[סטרא אחרא]] הטמאים להחיותם על ידי מעשה אנוש ותחבולותיו ומחשבותיו הרעות וכאמר הפסוק - מלך אסור ברהטים, ברהיטי מוחא וכו' שהיא בחינת גלות ה[[שכינה]] כנ"ל.
| |
| | |
| הזמן המסוגל לזה הוא ב[[תיקון חצות]] כמו שכתב [[אדמו"ר הזקן]] בסידור בהערה עש"ב.
| |
| | |
| ובפרט כאשר יתבונן המשכיל בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]] [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] כל א' וא' לפי שיעור שכלו והבנתו יתמרמר על זה מאד מאד.
| |
| === הכנעת הקליפה ===
| |
| ב'. לבטש ולהכניע הקליפה וסטרא אחרא, אשר כל חיותה היא רק בחינת גסות והגבהה, כמו שכתוב אם תגביה כנשר וכו'. וה[[ביטוש]] וההכנעה עד עפר ממש זוהי מיתתה וביטולה.
| |
| | |
| ביטול זה נעשה על ידי לב נשבר ונדכה ולהיות נבזה בעיניו נמאס וכו'. וכמו שכתב ב[[זוהר]] הקדוש על פי זבחי אלקי' רוח נשברה לב נשבר ונדכה וכו'. כי כל קרבן מן ה[[בהמה]] הוא לשם הוי' היא מדת הרחמים. אבל לשם אלקים היא מדת הדין אין מקריבין קרבן בהמה, כי אם לשבר ולהעביר רוח הטומאה והסטרא אחרא, וזהו רוח נשברה. והאיך נשברה רוח ה[[סטרא אחרא]]. כשהלב נשבר ונדכה וכו'.
| |
| | |
| כדי להגיע לאופן זה של "לב נשבר ונדכה", ישנן שתי דרכים:
| |
| | |
| הראשונה: הנה מעט מזעיר הוא על ידי סיגופים ותעניות, בדורותינו אלה שאין לנו כח להתענות הרבה כדוד המלך, כמאמר רז"ל על פי ולבי חלל בקרבי שהרגו בתענית.
| |
| | |
| ולכן העיקר היא על ידי הדרך השניה - שהיא העיקר: הכנעת הלב להיות נשבר ונדכה. והעברת רוח הטומאה וסטרא אחרא, הוא להיות ממארי דחושבנא בעומק הדעת, להעמיק דעתו ובינתו שעה אחת בכל יום או לילה לפני תיקון חצות, להתבונן:
| |
| | |
| 1. במה שפעל ועשה בחטאיו בחינת גלות ה[[שכינה]] כנ"ל.
| |
| 2. וגם [גרם] לעקור נשמתו ונפשו האלקי' מחיי החיים ברוך הוא והורידה למקום הטומאה והמות הן היכלות הסטרא אחרא, ונעשית בבחינת מרכבה אליהם לקבל מהם שפע וחיות להשפיע לגופו כנ"ל.
| |
| | |
| וזהו שאמרו רז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים, כלומר שחייהם נמשכים ממקום המות והטומאה.
| |
| | |
| == תוצאת תשובה תתאה - תשובה עילאה ==
| |
| | |
| על ידי תשובה כזאת יעורר רחמים העליונים מ[[י"ג מדות הרחמים]] הנמשכות מ[[רצון העליון]] ב"ה, שהם מנקים את כל הפגמים וכמו שכתב נושא עון ופשע ונקה.
| |
| | |
| ועל ידי זה ב[[נפש האלקית]] שבאדם, שוב לא יהיה "עונותיכם מבדילים" וכמו שכתב "ונקה", - מנקה הוא לשבים לרחוץ ולנקות נפשם מלבושים הצואים הם החיצונים, כמו שכתוב בגמרא מלפפתו וכו'.
| |
| | |
| מאחר שרוח עברה ותטהרם אזי תוכל נפשם לשוב עד הויה ברוך הוא ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו יתברך ביחוד נפלא, כמו שהיתה מיוחדת בו יתברך בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו יתברך לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם, - וכמו על דרך משלבאדם הנופח ברוח פיו בטרם שיוצא הרוח מפיו הוא מיוחד בנפשו -וזו היא תשובה שלימה.
| |
| | |
| בחינת יחוד זה ותשובה זו היא בחינת תשובה עילאה שלאחר תשובה תתאה.
| |
| | |
| == תשובה תתאה הכנה לתפילה שהיא תשובה עילאה ==
| |
| | |
| מאחר שהתפלה היא בחינת תשובה עילאה צריך להקדים לפניה בחינת תשובה תתאה.
| |
| | |
| זה הוא ההסבר במה שאמרו רז"ל במשנה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופרש"י הכנעה, והיא בחינת תשובה תתאה לעורר רחמים כנ"ל וכדיליף התם בגמרא מקרא דכתיב והיא מרת נפש.
| |
|
| |
|
| ==חרטה== | | ==חרטה== |