1,221
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''נחום טרבניק''' נולד לאביו הרב [[אליעזר מרדכי טרבניק]] ואמו מרת רבקה טרבניק, בעיירה לויבעשא שב[[רוסיה]]. | הרב '''נחום טרבניק''' נולד לאביו הרב [[אליעזר מרדכי טרבניק]] ואמו מרת רבקה טרבניק, בעיירה לויבעשא שב[[רוסיה]]. | ||
חתנו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], כיהן כר''מ בישיבת תות''ל ברינוא, צרפת בשנים תש''ז - תש''ח, לאחר מכן כר''מ וראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר פטירת חותנו כיהן במשך כעשר שנים (תשל''ד - תשד''מ) כרבו של [[כפר חב"ד]], עד פטירתו. כמו כן הוציא לאור מחידושיו בספרו ''מנחת נחום''. | |||
בליל ‘[[שבת תשובה]]’, ג’ ב[[תשרי]] [[תשד"מ]], נפטר ונטמן בחלקת רבני חב”ד בהר הזיתים. | בליל ‘[[שבת תשובה]]’, ג’ ב[[תשרי]] [[תשד"מ]], נפטר ונטמן בחלקת רבני חב”ד בהר הזיתים. | ||
שורה 8: | שורה 8: | ||
==צעירותו== | ==צעירותו== | ||
כנער צעיר נדד לישיבתו של ה”חפץ חיים” ששכנה באותם ימים בעיר שומיאטש, פלך מוהוליב. הישיבה הגיעה לשם מראדין בעקבות מלחמת האזרחים | כנער צעיר נדד לישיבתו של ה”חפץ חיים” ששכנה באותם ימים בעיר שומיאטש, פלך מוהוליב. הישיבה הגיעה לשם מראדין בעקבות מלחמת האזרחים שהתחוללה ברוסיה. | ||
באותה תקופה הקוזקים פקדו את העיר מידי פעם, וכמה פעמים אף אסרו את בחורי הישיבה. למרות טירוף המערכות ששרר באותם ימים נוראים, שקד נחום | באותה תקופה הקוזקים פקדו את העיר מידי פעם, וכמה פעמים אף אסרו את בחורי הישיבה. למרות טירוף המערכות ששרר באותם ימים נוראים, שקד נחום על לימודו בצילם של ראשי הישיבה ה”חפץ חיים” והגאון רבי נפתלי טרופ. הישיבה כבר קנתה לה שם בכל העולם היהודי בזכות דמותו המופלאה של ה”חפץ חיים”, ובזכות ראשיה ותלמידיה שנודעו כגדולים בתורה ויראת שמים. תלמידי הישיבה נודעו בשקדנותם העצומה, אהבת התורה ללא גבול, עמקות - ומעל הכול - יראת שמים תמימה וטבעית. | ||
אפיונים אלו שהוטבעו באישיותו של הרב טרבניק בצעירותו, ניכרו בו כל ימי חייו. | אפיונים אלו שהוטבעו באישיותו של הרב טרבניק בצעירותו, ניכרו בו כל ימי חייו. | ||
שורה 38: | שורה 38: | ||
בשעת צרה שכזו נחלץ הרב טרבניק לפתור את הבעיה הסבוכה. הוא שלח אגרת בהולה לגאון הרגצ’ובר שהתגורר באותם שנים בלנינגרד. תשובת הגאון הייתה שאסור למסור בית כנסת לקומוניסטים למרות האיום המפורש. בית הכנסת אכן נותר בידי הקהילה היהודית במשך תקופה, עד שהשלטונות הוציאו ממנו את היהודים בכוח הזרוע. | בשעת צרה שכזו נחלץ הרב טרבניק לפתור את הבעיה הסבוכה. הוא שלח אגרת בהולה לגאון הרגצ’ובר שהתגורר באותם שנים בלנינגרד. תשובת הגאון הייתה שאסור למסור בית כנסת לקומוניסטים למרות האיום המפורש. בית הכנסת אכן נותר בידי הקהילה היהודית במשך תקופה, עד שהשלטונות הוציאו ממנו את היהודים בכוח הזרוע. | ||
בשנים אלו התחתן הרב טרבניק עם מרת חיה רבקה, בתו של הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ע”ה (לימים | בשנים אלו התחתן הרב טרבניק עם מרת חיה רבקה, בתו של הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ע”ה (לימים רבה של [[כפר חב”ד]]) שהגיע באותה תקופה לעיירה לאחר שנאלץ בלחץ השלטונות לעזוב את מקום מגוריו שם כיהן כרב. בהגיעו לסנאווסק התקבל על יהודי הקהילה כרב באופן לא רישמי. | ||
במשך 14 שנים למד ולימד הרב טרבניק בסנאווסק עד שאנשי המשטרה החשאית הגיעו לביתו והוא נאלץ לעזוב את המקום. כעבור ימים אחדים עזב את העיר יחד עם רעייתו, וברח ללנינגרד. בתחילה עבד שם כשומר ולאחר תקופה קצרה השיג משרה בחנות, תוך שהוא מתנה ברורות עם בעל החנות כי לא יעבוד בשבת. בעל הבית שהיה יהודי, הסכים לתנאי. | במשך 14 שנים למד ולימד הרב טרבניק בסנאווסק עד שאנשי המשטרה החשאית הגיעו לביתו והוא נאלץ לעזוב את המקום. כעבור ימים אחדים עזב את העיר יחד עם רעייתו, וברח ללנינגרד. בתחילה עבד שם כשומר ולאחר תקופה קצרה השיג משרה בחנות, תוך שהוא מתנה ברורות עם בעל החנות כי לא יעבוד בשבת. בעל הבית שהיה יהודי, הסכים לתנאי. | ||
שורה 90: | שורה 90: | ||
==בצרפת ובארץ ישראל== | ==בצרפת ובארץ ישראל== | ||
לאחר המלחמה יצא הרב נחום טרבניק, כמו חסידים רבים אחרים, את ברית המועצות דרך לבוב. בהגיע החסידים לצרפת הקימו את ישיבת [[תומכי תמימים | לאחר המלחמה יצא הרב נחום טרבניק, כמו חסידים רבים אחרים, את ברית המועצות דרך לבוב. בהגיע החסידים לצרפת הקימו את ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], שם כיהן הרב טרבניק כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה לארץ הקודש עם רעייתו, בתו ובנו הקטן פנחס, שנולד בתקופת שהותם בצרפת. | ||
בתחילה הגיעו למעברת באר יעקב, ולאחר זמן קצר הגיעו ל[[כפר חב"ד]]. | בתחילה הגיעו למעברת באר יעקב, ולאחר זמן קצר הגיעו ל[[כפר חב"ד]]. |