אליהו בקשי דורון: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תשמ"ח]] עת נערך כינוס [[שלוחי הרבי]] ב[[ארץ הקודש]] ב[[אילת]] הגיע במיוחד כדג לכבד את המעמד כשבמהלכו נשא דברים נפלאים על גדלותו של הרבי ועל עניינם של [[השלוחים]] ואלו היו דבריו: {{ציטוטון|זכה דורנו לאש הקודש היוקדת בקירבו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אש שכולה רצופה אהבה ויראת ה'. אש שיסודה בחסד ודאגה לכלל ישראל. מי שמסתופף בצילה ומתחמם לאורה יודע את גודל ערכה וכוחה. אבל אש בלא להבה אינה מגיעה למרחוק. אתם השלוחים - הלהבה. אתם מביאים את האור למרחוק ומחממים את בית ישראל בבחינת 'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה'}}.

{{ציטוטון|כל השומע שמעו של כ"ק האדמו"ר שליט"א עומד ומשתאה על גודל אישיותו וידיעותיו, השפעתו ופעליו, מלבד יראת הכבוד והרוממות שמקרינה דמותו, יש בה כדי ללמד מה היא גדלות, מה היא שלימות ומה כוחה של תורה. במושגי אנוש, קשה להבין כיצד אדם המוגבל בכוח וזמן יכול להגיע להיקף ידיעות כה רחב, כיצד יחיד יכול להנהיג ברמה מנגנון כה גדול של עשייה. כיצד אחד יכול להשפיע על הכלל, ועל כל פרט מרבבות אלפי ישראל בעצה תושייה וגבורה. קל וחומר שקשה להבין, כיצד כל אלה משתלבים ומתגלמים באדם אחד המוכר כצדיק, חסיד ועניו בכל דרכיו. אכן, אדם במגבלותיו וכושרו הטבעי אינו מסוגל להגיע לשיאים אלה ושלימות זו. רק בכוחות יוצאים מגדר הרגיל אפשר להגיע לשלימות שאינה מוגבלת}}.