אתכפיא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 29 בתים ,  25 בספטמבר 2009
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אתכפיא''' היא המדריגה הראשונה ב[[עבודה]], וענינה הוא לכפות את היצר הרע להיות משועבד ליצר הטוב. עבודת זו היא במדריגת [[בינוני|הבינונים]] שנפשם אינה מתוקנת, והרע שולט אצלהם בחלל השמאל שבלב. מבואר בספר ה[[זוהר]] כי "כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין", שעל ידי עבודת האתכפיא מתעלה ונמשך כבודו של הקב"ה בכל העולמות.
'''אתכפיא''' היא המדריגה הראשונה ב[[עבודה]], וענינה הוא לכפות את היצר הרע להיות משועבד ליצר הטוב. עבודת זו היא במדריגת [[בינוני|הבינונים]] שנפשם אינה מתוקנת, והרע שולט אצלהם בחלל השמאל שבלב. מבואר בספר ה[[זוהר]] כי "כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין", שעל ידי עבודת האתכפיא מתעלה ונמשך כבודו של הקב"ה בכל העולמות.


עבודת האתכפיא הוא הראשון מבין שני המדריגות המכרזיות בעבודה. עבודה זו היא עבודתם של ה[[בינוני|בינונים]] לעומת עבודת ה[[אתהפכא]] שהיא עבודתם של ה[[צדיק|צדיקים]].
עבודת האתכפיא הוא הראשון מבין שני המדריגות המרכזיות בעבודה. עבודה זו היא עבודתם של ה[[בינוני|בינונים]] לעומת עבודת ה[[אתהפכא]] שהיא עבודתם של ה[[צדיק|צדיקים]].


==ענינה==
==ענינה==
עבודת האתכפיא היא המדריגה הראשונה בעבודה, והיא כפיית יצר הרע ליצר הטוב. וזו עיקר עבודת האדם הבינוני בעבודתו את ה' - כיבוש היצר הרע, והיינו שהאדם מכניע ומרסן עצמו, וכופה את עצמו להתנהגות טובה, בניגוד למאויים השליליים הנובעים מהמדות הגסות שבלבו.
עבודת האתכפיא היא המדריגה הראשונה בעבודה, והיא כפיית יצר הרע ליצר הטוב. וזו עיקר עבודת האדם בעבודתו את ה' - כיבוש היצר הרע, והיינו שהאדם מכניע ומרסן עצמו, וכופה את עצמו להתנהגות טובה, בניגוד למאויים השליליים הנובעים מהמדות הגסות שבלבו.


אופן עבודת האתכפיא הוא שכאשר עולה יצר והרהור מלב הבינוניים אל המוח, מסיח הוא את דעתו ממנו, ודוחה הוא אותו בשני ידים. ובכל דחיה שדוחהו ממחשבתו, אתכפיא סטרא אחרא לתתא, ו[[באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא]] ונכפה סטרא אחרא דלעילא, המגביה עצמה כנשר.
אופן עבודת האתכפיא הוא שכאשר עולה יצר והרהור מהלב אל המוח, מסיח הוא את דעתו ממנו, ודוחה הוא אותו בשני ידים. ובכל דחיה שדוחהו ממחשבתו, אתכפיא סטרא אחרא לתתא, ו[[באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא]] ונכפה סטרא אחרא דלעילא, המגביה עצמה כנשר.


אף על פי שבמהות עצמו ובמדות שבלבו יש מן הגסות והרע, בכל זאת, בהתנהגותו בפועל הוא מרסן את עצמו, ונכנע לרצון ה' - ב[[לבושים]] שלו - במחשבה דיבור ומעשה. "כי ה[[מוח שליט על הלב]] בתולדתו וטבע יצירתו".
אף על פי שבמהות עצמו ובמדות שבלבו יש מן הגסות והרע, בכל זאת, בהתנהגותו בפועל הוא מרסן את עצמו, ונכנע לרצון ה' - ב[[לבושים]] שלו - במחשבה דיבור ומעשה. "כי ה[[מוח שליט על הלב]] בתולדתו וטבע יצירתו".
שורה 30: שורה 30:


א) הקשיים הרוחניים בעבודתו הרוחנית שבמדריגתו הנעלית, במאמציו לעלות ממדריגה למדריגה, ובכל עליה שעולה, צריך תחילה לצאת ממציאותו הקודמת ולהיות בבחינת אין, וכהכלל הידוע: יש מיש צריך להיות אין באמצע.
א) הקשיים הרוחניים בעבודתו הרוחנית שבמדריגתו הנעלית, במאמציו לעלות ממדריגה למדריגה, ובכל עליה שעולה, צריך תחילה לצאת ממציאותו הקודמת ולהיות בבחינת אין, וכהכלל הידוע: יש מיש צריך להיות אין באמצע.
וכמו שכתוב: "שבע יפול צדיק וקם" זאת אומרת, שבכל עליה שהצדיק עולה למדריגה רוחנית, הגבוהה יותר ממדריגתו, הריהו "נופל" תחילה ממדריגתו הקודמת, בבחינת אין, וזה מניעו ומזרזו לעליה גבוהה יותר.
וכמו שכתוב: "שבע יפול צדיק וקם" זאת אומרת, שבכל עליה שהצדיק עולה למדריגה רוחנית, הגבוהה יותר ממדריגתו, הריהו "נופל" תחילה ממדריגתו הקודמת, בבחינת אין, וזה מניעו ומזרזו לעליה גבוהה יותר.


שורה 35: שורה 36:


ג) הקשיים שיש לו בתיקון מקושריו-תלמידיו, אם יש בידם מעשים שליליים,  הגורמים בזה לירידה לרבם, כמו שנאמר ל[[משה רבינו]]: "לך רד כי שחת עמך", כי עקב ההשחתה של ישראל בחטא העגל נגרמה ירידה (רוחנית) למשה רבינו.
ג) הקשיים שיש לו בתיקון מקושריו-תלמידיו, אם יש בידם מעשים שליליים,  הגורמים בזה לירידה לרבם, כמו שנאמר ל[[משה רבינו]]: "לך רד כי שחת עמך", כי עקב ההשחתה של ישראל בחטא העגל נגרמה ירידה (רוחנית) למשה רבינו.
ודבר זה מחייב מאמץ גדול ועצום כדי לתקנם.
ודבר זה מחייב מאמץ גדול ועצום כדי לתקנם.


1,637

עריכות

תפריט ניווט