2
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:רשי 2.jpg|left|thumb|250px|בית מדרשו של רשי בוורמיזא]] | [[תמונה:רשי 2.jpg|left|thumb|250px|בית מדרשו של רשי בוורמיזא]] | ||
רבינו '''שלמה יצחקי''', הידוע בכינויו '''רש"י''', נולד לאביו רבינו [[יצחק הצרפתי]], בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון [[צרפת]] קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר. | רבינו '''שלמה יצחקי''', הידוע בכינויו '''רש"י''', נולד לאביו רבינו [[יצחק הצרפתי]], בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון [[צרפת]] קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר. | ||
== תולדות חייו == | |||
בהיותו בן שמונה, עזב את עיר הולדתו טרואה, בדרכו לוורמס, ומיינץ, מרכזי הלימוד היהודי, לאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי עם שני ילדות, חזר רש''י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום. | |||
בהיותו שם הנהיג רש''י את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו, [ומתוך ענווה פרסמם בגוף שלישי, וקרא להם ''עבודות ש''י'' (ר''ת של שמו, שלמה יצחקי) יהודי טרואה, הם אלו שהוסיפו את האות ר' המסמלת את ''רבינו'' לתחילת המילה, והפכו אותה לכינוי הידוע, רש''י.] | |||
בשנת 1096, לקראת סוף חייו של רש''י, התחיל מסע הצלב הראשון, יהודים באיזור הריין, וביניהם תלמידים ו'חברים' של רש''י, נתפסו ונרצחו בידיהם הטמאות של הצלבנים, מיהודי טרואה, נחסך שביל הדמים, אבל לא האימה. | |||
בעקבות מסעות הצלב, רש''י התמודד עם שאלות הלכתיות בקשר ליהודים שהתנצרו מתוך אונס, ומה היחס אליהם כעת. | |||
לעת זקנתו, רש''י נשאר בעיקר בביתו, והכתיב לנכדו ר' שלמה בן מאיר [הרשב''ם]. | |||
== משפחתו == | |||
ההיסטוריה מספרת מעט מאד על אשתו של רש''י, דבר המרמז, שאולי היא נפטרה בגיל צעיר | |||
לרש''י לא נולדו בנים, אלא שני בנות, ובהיות הדבר כך, רש''י שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנ''ך ועל התלמוד ואף סייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני ת''ח, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם לתורה, ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות., וביניהם נכדו הידוע של רש''י, ר''ת שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של מסעות הצלב. | |||
פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך החיבור שהתפרסם יותר מכל הוא פירושו על התורה. | פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך החיבור שהתפרסם יותר מכל הוא פירושו על התורה. |
עריכות