1,637
עריכות
אברהם חיים נאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]] | [[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]] | ||
הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער | הגאון הרב '''אברהם חיים נאה'''- 'בעל השיעורים', נודע כרב ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים רבים, וממנהלי [[כולל חב"ד]]. ידוע בכינויו "ר' חיים נאה". | ||
ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]]. | הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]]. | ||
הרב אברהם חיים נאה היה | הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. | ||
מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. | מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג. | ||
==שנות צעירותו== | ==שנות צעירותו== | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים. | בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים. | ||
באותם שנים החל להתקרב | באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של [[ירושלים]]. | ||
==שליחות בסמרקנד== | ==שליחות בסמרקנד== | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
==אצל אדמו"ר הרש"ב== | ==אצל אדמו"ר הרש"ב== | ||
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם נערכה התוועדות משותפת יחד עם ר' איצ'ה מתמיד. | בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם ר' איצ'ה מתמיד. | ||
==גלות מצרים== | ==גלות מצרים== | ||
לאחר ששב ארצה, התחתן וגר ב[[ירושלים]]. | לאחר ששב ארצה, התחתן וגר ב[[ירושלים]]. | ||
בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם ר' חיים נאה. רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים. | בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם ר' חיים נאה. | ||
רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים. | |||
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים. | עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים. | ||
==הסכמה לספרו מ[[אדמו"ר הריי"צ]]== | ==הסכמה לספרו מ[[אדמו"ר הריי"צ]]== | ||
בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] (שאף הוא היה מקושר ל[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] (שאף הוא היה מקושר ל[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | ||
==בעל השיעורים== | ==בעל השיעורים== | ||
הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר. | הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר. | ||
| שורה 65: | שורה 71: | ||
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]]. | נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]]. | ||
ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה ועוד רבים. | ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים. | ||
לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס | לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס | ||
| שורה 76: | שורה 82: | ||
*[[שיעורי תורה]] - שיעורים הלכתיים לפי מידות בני זמנינו. | *[[שיעורי תורה]] - שיעורים הלכתיים לפי מידות בני זמנינו. | ||
*[[שיעור מקווה]] - שיעור של מקווה | *[[שיעור מקווה]] - שיעור של מקווה | ||
*[[שיעורי ציון]] | *[[שיעורי ציון]]- תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים | ||
*[[אבני צדק]] - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות עלהחולקיםעל הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס. | *[[אבני צדק]] - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות עלהחולקיםעל הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס. | ||
:<small> (חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]]) </small> | :<small> (חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]]) </small> | ||