חתונה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,116 בתים ,  4 ביוני 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:


בעת הווארט נהוג שהחתן חוזר על [[מאמר חסידות]]{{הערה|אגרות קודש חלק יג, עמוד קלה.}}.
בעת הווארט נהוג שהחתן חוזר על [[מאמר חסידות]]{{הערה|אגרות קודש חלק יג, עמוד קלה.}}.
==קביעת זמן החתונה==
מבחינת קביעת זמן ה[[נישואין]], כותב הרבי{{הערה|שערי הלכה ומנהג עמי ל'.}}: "כל המקצר בזמן שבין ההחלטה והחתונה הרי זה משובח". אמנם בזמן המשנה, הכלה הייתה בי"ב החודש שבין הווארט לחתונה מתקשטת בתכשיטים ומקבלת 24 קישוטים ואביזרים, וזהו שנאמר{{הערה|בראשית כד, נה.}}: "תשב איתנו הנערה ימים או עשור" ימים, כלומר שנה, או עשור – עשרה חדשים. המדובר היה רק בכלה צעירה, אך כלה בוגרת מגיל שתים עשרה וחצי, הייתה ממתינה רק שלושים יום.
על פי חסידות – זמן זה מיועד לזיכוך המידות, והוא שנאמר במגילת אסתר: "ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים". בימינו, עבודת זיכוך המידות אמורה להיעשות בזמן הקצר שבין ה"צלחת" ל"טבעת".
בעבר היו מקפידים לא להינשא בזמנים מסוימים, כמו בחודש מר חשוון וכן בחודש טבת, או במחצית השניה של החודש, כאשר הירח מתמעט, חוץ מחדשים: כסלו, אדר ואלול שבהם נהגו לערוך חתונות בכל החודש.
היום, כיון שהוראת הרבי היא לקצר את זמן ההמתנה, לא מקפידים על זמנים מיוחדים אלו, וכפי שהורה הרבי עצמו בתקופות מאוחרות יותר.
אמנם לכתחילה רצוי לקבוע החתונה בתאריכים הבאים, בהם זמנים בני מזל וברכה: חודש תשרי – בחציו הראשון{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. אגרות קודש חלק יז, עמוד שו. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 463. ובאגרות קודש חלק ט, עמוד רה: אין נושאים נשים בעשרת־ימי־תשובה.}}. חודש חשוון – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק חי, עמוד רז.}}. חודש כסלו – כל החודש הינו בר מזל לחתונה{{הערה|"שיחות קודש" תשנ"ב חלק א, עמוד 418.}}. חודש טבת – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד נב.}}. חודש שבט – בחציו הראשון – מתחתנים, ובחציו השני – אם יש סיבה חשובה – מושיבים שלושה רבנים שיחליטו על נכונות הקביעה, ותהיה החתונה בשעה טובה ומוצלחת{{הערה|אגרות קודש חלק יט, עמוד קמה.}}. חודש אדר – אדר ראשון ואדר שני – כל החודש{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. לקוטי הוראות בענייני שידוכים כף, עמוד 108.}}. חודש ניסן – עד חג פסח{{הערה|שמחת עולם עמוד 44.}}. חודש אייר – אין מתחתנים כל ימי החודש (בגלל ספירת העומר), וגם בל"ג בעומר – אין מתחתנים. אולם כשיש סיבה חשובה המצריכה לעשות חתונה בל"ג בעומר – יערכוה ביום ל"ג בעומר ולא בליל ל"ג בעומר{{הערה|אגרות קודש חלק ח, עמוד שיח.}}. חודש סיון – ממחרת חג שבועות עד אמצע החודש. חודש תמוז – מתחילת החודש עד לימי בין המצרים{{הערה|אגרות קודש חלק טז, עמוד רב. שמחת עולם עמוד 46.}}. חודש מנחם־אב – מיום יא עד טו בחודש (אולם, יותר טוב להתחתן – בתחילת חודש תמוז מבימים אלו){{הערה|לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 462. אגרות קודש חלק טז, עמוד רב.}}. חודש אלול – כל החודש הינו בר מזל לחתונות{{הערה|אגרות קודש חלק כ, עמוד דש.}}.


==ההזמנה לחתונה==
==ההזמנה לחתונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הזמנה לחתונה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[הזמנה לחתונה]]}}
חסידים מקפידים שנוסח ההזמנה לחתונתם יהיה זהה לנוסח ההזמנה שנשלח על־ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתונת [[הרבי]], ויש בנוסח זה הרבה רמזים וסודות{{הערה|שיחת שבת וישלח, תשי"ד.}}.
חסידים מקפידים שנוסח ההזמנה לחתונתם יהיה זהה לנוסח ההזמנה שנשלח על־ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתונת [[הרבי]], ויש בנוסח זה הרבה רמזים וסודות{{הערה|שיחת שבת וישלח, תשי"ד.}}.


1,449

עריכות

תפריט ניווט