37,412
עריכות
מאיר גורקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←קישורים חיצוניים: תיקון קישור) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר גורקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר גורקוב]] | [[קובץ:מאיר גורקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר גורקוב]] | ||
הרב '''מאיר גורקוב''' ( | הרב '''מאיר גורקוב''' (או '''גורקאָוו'''; לערך [[תרמ"ה]] – [[י"ז בניסן]] [[תשל"ה]]) היה מ[[חסיד]]י [[הרבי הרש"ב]], [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], [[תמים|תלמיד]] [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], מפעילי [[המחתרת החב"דית בברית המועצות]] שנעצרו בשל פעילותם ומחבר האוטוביוגרפיה '''ספר הזכרונות - דברי הימים'''. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד לערך בשנת [[תרמ"ה]]{{הערה|בתיק חקירתו נכתב שנולד ב[[הומיל]] בשנת [[תרל"ח]], כנראה מפני זיוף התאריכים בפספורטים שהיה מקובל אז מחמת | נולד לערך בשנת [[תרמ"ה]]{{הערה|בתיק חקירתו נכתב שנולד ב[[הומיל]] בשנת [[תרל"ח]], כנראה מפני זיוף התאריכים בפספורטים שהיה מקובל אז מחמת הצבא.}} לאביו ר' שמואל דוד גורקוב. | ||
תחילה למד בעיר [[פוצ'ופ]] (פּאָטשאָפּ), וב[[ח' בניסן]] [[תרס"א]] התקבל לישיבת [[תומכי תמימים זעמבין]], שם [[סמיכה|נסמך להיתר הוראה]]. | תחילה למד בעיר [[פוצ'ופ]] (פּאָטשאָפּ), וב[[ח' בניסן]] [[תרס"א]] התקבל לישיבת [[תומכי תמימים זעמבין]], שם [[סמיכה|נסמך להיתר הוראה]]. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בקיץ [[תרפ"ד]] שהה ב[[פטרבורג]], ונכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שהציע לו להיות [[שד"ר]]; ר' מאיר חשב שהוא לא ראוי לתפקיד זה, ושאל את הרבי האם להחליף זאת בנסיעה לטובת ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], ולא נענה על כך בתשובה ברורה למרות שכנראה הרבי הסכים להצעה זו. | בקיץ [[תרפ"ד]] שהה ב[[פטרבורג]], ונכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שהציע לו להיות [[שד"ר]]; ר' מאיר חשב שהוא לא ראוי לתפקיד זה, ושאל את הרבי האם להחליף זאת בנסיעה לטובת ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], ולא נענה על כך בתשובה ברורה למרות שכנראה הרבי הסכים להצעה זו. | ||
יותר | יותר משנתיים ערך ר' מאיר שליחות זו, ולא ראה הצלחה גדולה, ונשאר מהנדודים בחוסר כוחות; ובשנת [[תרפ"ו]] עבר מקרמנצ'וג ל[[חרקוב]] והחל לעסוק בעבודה פרטית בביתו. | ||
===רדיפות=== | ===רדיפות=== | ||
ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב [[מוסר]] ידוע בשם [[דוד איטשע]] מ[[באברויסק]] שבעברו היה [[תמים]] ולמד ב[[ישיבות תומכי תמימים]]. דוד איטשע הגיע לעיר מחופש ב[[לבוש חסידי]] בהגיעו אל [[בית הכנסת]] פגש [[אברך]] אחד מאנש שלא הצטיין בעודף שכלו ושאל אותו איפה יש מקום ללון האברך שלא הבין עם מי יש לו עסק ראה זכות לעזור לאברך בוגר [[תומכי תמימים]] ולקחו לביתו של ר מאיר, בדרך הצליח המוסר להשיג פרטיהם של כל החסידים. וגם התארח בבית כמה מהחסידים שלא חשדו ביניהם הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[נחום יצחק פינסון]]. [[ח אדר]] היתה אסיפה חשאית שבאו הנוכחים לידי החלטה להקים [[ישיבה]] אחר [[פסח]] -היוזם הוא ר' מאיר... | ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב [[מוסר]] ידוע בשם [[דוד איטשע]] מ[[באברויסק]] שבעברו היה [[תמים]] ולמד ב[[ישיבות תומכי תמימים]]. דוד איטשע הגיע לעיר מחופש ב[[לבוש חסידי]] בהגיעו אל [[בית הכנסת]] פגש [[אברך]] אחד מאנש שלא הצטיין בעודף שכלו ושאל אותו איפה יש מקום ללון האברך שלא הבין עם מי יש לו עסק ראה זכות לעזור לאברך בוגר [[תומכי תמימים]] ולקחו לביתו של ר מאיר, בדרך הצליח המוסר להשיג פרטיהם של כל החסידים. וגם התארח בבית כמה מהחסידים שלא חשדו ביניהם הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[נחום יצחק פינסון]]. [[ח אדר]] היתה אסיפה חשאית שבאו הנוכחים לידי החלטה להקים [[ישיבה]] אחר [[פסח]] -היוזם הוא ר' מאיר... | ||
במשך החורף לא ישנו בביתם בלילות | במשך החורף לא ישנו בביתם בלילות. כחודש-חודשיים לאחר ביקורו של [[המוסר]] ב[[שבת קודש]] לפני [[מנחה]] ביקרו הרשעים בביתיהם של כמה חסידים ביניהם ר' מאיר. ר' מאיר היה ישן בבית של ר' [[ישראל יהודה לוין]] שהתחתן עם בת ר' מאיר מרת [[איטה דבורה]] אולם במוצאי [[שושן פורים]] אחר [[התוועדות]] החסידים סמכו על כך שבלילה מתחיל יום חג ב[[רוסיה]]{{הערה|חג ה-8 במרץ - יום האישה}} ולכן העריכו שבמהלך החג לא יערכו מעצרים וגם קיוו כי זכות חג ה[[פורים]] יגן עליהם. אך כאשר כלה החג התברר שהמשטרה עצרה חמשה חסידים, שלושת החסידים אצלם ביקר המוסר, הרב [[צמח גורביץ]] והרב [[שמואל כצמן]]. האחרון הצליח להשתחרר בעקבות קשריו{{הערה|קיים אי וודאות אם הם נשלחו ל[[קייב]] או שהו ב[[חרקוב]] אבל מהמסמכים נראה ששהו ב[[קייב]] ב[[פסח]] ואכלו רק [[סוכר]] וכו'.}}. לאחר חקירות ארוכות ומתישות נגזר על ארבעה חסידים תמימים וישרים להישלח לגלות, אותה הצליחו לשרוד רק הרב גורקוב והרב גורביץ. | ||
כאמור לעיל ר מאיר רצה לעשות ישיבה לפיכך נאשם | כאמור לעיל ר' מאיר רצה לעשות ישיבה לפיכך נאשם{{הערה|מתוך התיק}} 1) בניהול תעמולה לאומנית אנטי סובטית מתוך שימוש חזק בחומר דתי. 2) חברות בארגון קלריקלי אנטי מהפכני. 3) גיוס כספים בקרב האוכלסייה היהודית לצרכי פעילות אנטי מהפכנית{{הערה|על פי מסמכים החסידים הופללו על ידי [[המוסר הנ"ל]].}}. | ||
את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר | את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטייפניאק מחוז קרגנדה (לא רחוק מאקמלינסק) אשר במדינת קזקסטן. בתחלה היתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב. אבל לבסוף הגרה אליו ונשארה שם עד כלות ימי האסורים שניתן לו החופש. במשך זמן זה פרצה המלהמה הגדולה עם הגרמנים ימ"ש. העיר חרקוב נכבשה על ידם, וכל ה'[[תמימים]]' שהיו שם עברו ל[[סמרקנד]]. | ||
גם ר' מאיר המשיך לשם את דרכו - לאחר שיצא לחופשי בקיץ | גם ר' מאיר המשיך לשם את דרכו - לאחר שיצא לחופשי בקיץ תש"ד{{הערה| [[זכרונותי]]}}. שם התמסר כולו לחינוך הנוער הרחוק מתורה ויהדות, לקרבם לתורה ומצוותיה. | ||
===עוזב את רוסיה=== | ===עוזב את רוסיה=== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בתחילה היה זמן קצר במחנה ריכוז, אחר כך שהה זמן מה ב[[פריז]], ואחרי זה קבע דירתו ב[[לונדון]]. | בתחילה היה זמן קצר במחנה ריכוז, אחר כך שהה זמן מה ב[[פריז]], ואחרי זה קבע דירתו ב[[לונדון]]. | ||
בט"ו בשבט [[תשט"ו]] נפטרה עליו אשתו, פייגא רבקה, ונשאר לבדו בדירתו אשר בבית | בט"ו בשבט [[תשט"ו]] נפטרה עליו אשתו, פייגא רבקה, ונשאר לבדו בדירתו אשר בבית משפחת גליק, והם האחרונים היו מספקים לו את כל צרכיו. | ||
===על התורה ועל העבודה=== | ===על התורה ועל העבודה=== | ||
מאז עד | מאז עד פטירתו ישב על התורה ועל העבודה. לימודו היה על אתר - להבין הסוגיא על מקומה והיה מקיים בנפשו "וקנה לך חבר" (וקנה - העט - לך לחבר). לאחר לימוד כל סוגיא היה מבארה בדיו על הכתב, מפרטה לפרטים ומסבירה, כדבר איש אל רעהו. נכדו הרב [[שלום דובער לוין]] העיד שנמצאים אצלו חבילות של כתביו אלו על רוב מסכתות ה[[ש"ס]], ועל סימנים רבים ב[[שולחן ערוך]] - ובפרט בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]. ואף שלא הרבה לחדש ולפלפל בהסוגיות, מראי מקומות רואים בכתבים אלו את ירידתו לעמקות הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך{{הערה|כנראה היה זה הרושם מלמדו בפאצעפ שעל ישיבה זו נאמר ברשימות דברים "שהיה ארבע מקומות ששלחו ללובביטש בתכיפות.......כולם נתקבלו לכיתה הראשונה [נמוכה] אבל לא כן תלמידים מפאצעפ... שהרב רינ"ג פיתח כשרונותיהם...נכרים היו באופן לימודם בהיותם בלובביטש בנגלה ובדאח שיהיה בעמקות בלי להטעות את עצמו -ניט נארו זיך"... תכונה זו נכרה בר' מאיר...}} וכמה מהם נדפסו בקובץ יגדיל תורה. | ||
הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך | |||
גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות '[[תומכי תמימים]]' ו'[[אחי תמימים]]' שבארה | גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות '[[תומכי תמימים]]' ו'[[אחי תמימים]]' שבארה"ק. | ||
במשך השנים ביקר במה פעמים אצל [[הרבי]]. ביקורו האחרון היה | במשך השנים ביקר במה פעמים אצל [[הרבי]]. ביקורו האחרון היה ב[[י' שבט]], "הגדול" [[תש"ל]] - עשרים שנה לנשיאות הרבי, מועד סיום כתיבת '[[ספר תורה של משיח]]'. אז גם זכה ונתכבד בגלילת ספר תורה של משיח - בעת סיום הכתיבה בערב ש"ק וי' שבט אחר חצות. | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
| שורה 48: | שורה 47: | ||
==זכרונותיו== | ==זכרונותיו== | ||
על פי בקשתו של [[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], העלה הרב גורקוב את זכרונותיו מימי ה[[מסירות נפש]] ב[[רוסיה]] הסובייטית על הכתב, ובשנת תש"ד, שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת תשל"ג, הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת תשל"ז, בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו. | על פי בקשתו של [[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], העלה הרב גורקוב את זכרונותיו מימי ה[[מסירות נפש]] ב[[רוסיה]] הסובייטית על הכתב, ובשנת [[תש"ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשל"ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו. | ||
הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]], ונקרא בשם '''ספר הזכרונות דברי הימים'''.לעת עתה חסרים כחמשה פרקים מהספר. | הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]], ונקרא בשם '''ספר הזכרונות דברי הימים'''.לעת עתה חסרים כחמשה פרקים מהספר. | ||
| שורה 62: | שורה 61: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* {{היברובוקס|הרב מאיר גורקוב| | * {{היברובוקס|הרב מאיר גורקוב|ספר הזכרונות - דברי הימים|30468|ברוקלין תשל"ז}} | ||
* | * [https://collive.com/wp-content/uploads/2019/08/Master-GUTNIK-26-Av-5779-HEBREW.pdf קובץ מכתבים שקיבל מהרבי], בתוך תשורה מנישואי צאצאיו | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||