37,420
עריכות
חב"דפדיה:תולדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בשביל התוכן עניינים
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (בשביל התוכן עניינים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]] | ||
'''מיזם תולדות [[חסידות חב"ד]]''' נועד להביא סקירה על השתלשלותה של חסידות חב"ד, מהקמתה ועד ימינו. | '''מיזם תולדות [[חסידות חב"ד]]''' נועד להביא סקירה על השתלשלותה של חסידות חב"ד, מהקמתה ועד ימינו. | ||
| שורה 383: | שורה 383: | ||
ששה בנים צדיקים ולמדנים הותיר [[אדמו"ר הצמח צדק]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]], לא ידעו החסידים במי מהם לבחור כ[[אדמו"ר]] וממלא מקום אבותיו, והיו דעות שונות בקרב החסידים. בסופו של דבר הוחלט כי אדמו”ר המהר”ש ינהיג את עדת [[ליובאוויטש]], ואילו אחיו התפזרו בערים שונות כמו [[ליאדי]] ו[[קאפוסט]], שם פתחו מרכזים חסידיים ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם. | ששה בנים צדיקים ולמדנים הותיר [[אדמו"ר הצמח צדק]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]], לא ידעו החסידים במי מהם לבחור כ[[אדמו"ר]] וממלא מקום אבותיו, והיו דעות שונות בקרב החסידים. בסופו של דבר הוחלט כי אדמו”ר המהר”ש ינהיג את עדת [[ליובאוויטש]], ואילו אחיו התפזרו בערים שונות כמו [[ליאדי]] ו[[קאפוסט]], שם פתחו מרכזים חסידיים ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם. | ||
על אף | על אף היות [[אדמו"ר מוהר"ש]] הצעיר והצנע לכת יותר מכל בניו, רצה אדמו"ר ה[[צמח צדק]] שדווקא הוא ישב על כסאו וימלא את מקומו. ואכן חצי שנה לפני הסתלקותו הפציר בו ה[[צמח צדק]] שיתחיל להנהיג את הנשיאות ולומר [[חסידות]] בפני ה[[חסיד]]ים. אז גם כתב ה[[צמח צדק]] לחסידים: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי". | ||
אדמו"ר ה[[צמח צדק]] אמר לבנו [[אדמו"ר מוהר"ש]]: | אדמו"ר ה[[צמח צדק]] אמר לבנו [[אדמו"ר מוהר"ש]]: | ||
| שורה 406: | שורה 406: | ||
הרבי היה גם [[סופר סת"ם]] מומחה, בעל כתב יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילה]] שכתב בכתב ידו. | הרבי היה גם [[סופר סת"ם]] מומחה, בעל כתב יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילה]] שכתב בכתב ידו. | ||
===תרמ"א - | ===תרמ"א - פעולות להפסקת הפרעות ביהודים=== | ||
בשנת [[תרמ"א]] (1881) עם הרצחו של הצאר אלכסנדר השני, פרצו פרעות נגה היהורים, בכל רחבי רוסיה. באותם פוגרומים נרצחו ונשדדו אלפי יהודים. את הפוגרומים ערכו כנופיות מאורגנות שקיבלו עידוה מהשלטונות. | בשנת [[תרמ"א]] (1881) עם הרצחו של הצאר אלכסנדר השני, פרצו פרעות נגה היהורים, בכל רחבי רוסיה. באותם פוגרומים נרצחו ונשדדו אלפי יהודים. את הפוגרומים ערכו כנופיות מאורגנות שקיבלו עידוה מהשלטונות. | ||
| שורה 449: | שורה 449: | ||
לאחר יותר משנה, בליל [[שמחת תורה]] [[תרנ"ט]], בשעת ה[[הקפות]], הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] כי שמו של הישיבה שייסד יהי' '[[תומכי תמימים]]' - "הישיבה שמה 'תומכי תמימים' והתלמידים הלומדים ומתנהגים ברוחה שמם '[[תמים|תמימים]]'. נותן התורה יתברך ויתעלה, יברך את הלומדים והתומכים בגשמיות וברוחניות". | לאחר יותר משנה, בליל [[שמחת תורה]] [[תרנ"ט]], בשעת ה[[הקפות]], הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] כי שמו של הישיבה שייסד יהי' '[[תומכי תמימים]]' - "הישיבה שמה 'תומכי תמימים' והתלמידים הלומדים ומתנהגים ברוחה שמם '[[תמים|תמימים]]'. נותן התורה יתברך ויתעלה, יברך את הלומדים והתומכים בגשמיות וברוחניות". | ||
===תרס"ח - | ===תרס"ח - קניית נחלה בחברון וייסוד ישיבת 'תורת אמת'=== | ||
בהמשך לייסוד [[ישיבת תומכי תמימים]] המרכזית ב[[ליובאוויטש]], החליט הרבי לייסד ישיבה בעיר [[חברון]]. לשם כך רכש הרבי בשנת [[תרס"ח]] את [[בית רומנו]] בחברון - בניין גדול ומפואר שסביבו חצר גדולה. | בהמשך לייסוד [[ישיבת תומכי תמימים]] המרכזית ב[[ליובאוויטש]], החליט הרבי הרש"ב לייסד ישיבה בעיר [[חברון]]. לשם כך רכש הרבי בשנת [[תרס"ח]] את [[בית רומנו]] בחברון - בניין גדול ומפואר שסביבו חצר גדולה. | ||
בחודש [[חשון]] [[תער"ב]] (1911), שלח [[אדמו"ר הרש"ב]], את ה[[משפיע]] ר' [[שלמה זלמן הבלין]], ואתו תלמידים מישיבת 'תומכי תמימים' שבליובאוויטש, לייסד את ישיבת '[[תורת אמת]]' בחברון. התלמידים השלוחים היו: [[אלטר שימחוביץ]], [[הלל פריוטקין]], [[צבי הירש קצב]], [[יחזקאל פייגין]], [[נחמן מנחם קרסיק]], [[אברהם אלי׳ אשערוב]] ו[[ישראל זלמן אסנאס]]. | בחודש [[חשון]] [[תער"ב]] (1911), שלח [[אדמו"ר הרש"ב]], את ה[[משפיע]] ר' [[שלמה זלמן הבלין]], ואתו תלמידים מישיבת 'תומכי תמימים' שבליובאוויטש, לייסד את ישיבת '[[תורת אמת]]' בחברון. התלמידים השלוחים היו: [[אלטר שימחוביץ]], [[הלל פריוטקין]], [[צבי הירש קצב]], [[יחזקאל פייגין]], [[נחמן מנחם קרסיק]], [[אברהם אלי׳ אשערוב]] ו[[ישראל זלמן אסנאס]]. | ||
| שורה 471: | שורה 471: | ||
(בימי ה[[שואה]], ריכזו הנאצים ימ"ש את יהודי דוברובנה בחצר מפעל האריגה היהודי, שם רצחו אותם, וקברו אותם בבור שכפרו בחצר המפעל. (אגב, מפעל האריגה בדוברובנה פועל עד היום)){{הערה|׳היום יום׳}}. | (בימי ה[[שואה]], ריכזו הנאצים ימ"ש את יהודי דוברובנה בחצר מפעל האריגה היהודי, שם רצחו אותם, וקברו אותם בבור שכפרו בחצר המפעל. (אגב, מפעל האריגה בדוברובנה פועל עד היום)){{הערה|׳היום יום׳}}. | ||
===תרע"ו – | ===תרע"ו – עזיבת ליובאוויטש והמעבר לרוסטוב=== | ||
[[קובץ:מליובאוויטש לרוסטוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מליובאוויטש לרוסטוב]] | [[קובץ:מליובאוויטש לרוסטוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מליובאוויטש לרוסטוב]] | ||
במלחמת העולם הראשונה, כשצבא [[גרמניה]] החל להתקדם לעבר רוסיה, ומצב היהודים שהתגוררו קרוב לחזית הפך להיות מסוכן, החליט [[אדמו"ר הרש"ב]] לעזוב את ליובאוויטש ולהעביר את ממלכת [[חב"ד]] לעיר [[רוסטוב]] שעל נהר דון בדרומה של רוסיה. ביום ט"ז במר [[חשון]] [[תרע"ו]] (1915), עזב הרבי, בני ביתו ומלווים אחדים את ליובאוויטש, ועשו את דרכם לרוסטוב. | במלחמת העולם הראשונה, כשצבא [[גרמניה]] החל להתקדם לעבר רוסיה, ומצב היהודים שהתגוררו קרוב לחזית הפך להיות מסוכן, החליט [[אדמו"ר הרש"ב]] לעזוב את ליובאוויטש ולהעביר את ממלכת [[חב"ד]] לעיר [[רוסטוב]] שעל נהר דון בדרומה של רוסיה. ביום ט"ז במר [[חשון]] [[תרע"ו]] (1915), עזב הרבי, בני ביתו ומלווים אחדים את ליובאוויטש, ועשו את דרכם לרוסטוב. | ||
| שורה 558: | שורה 558: | ||
==אדמו"ר שליט"א== | ==אדמו"ר שליט"א== | ||
=== '''תשי"א''' – קבלת הנשיאות === | === '''תשי"א''' – קבלת הנשיאות של אדמו"ר שליט"א === | ||
כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש" (= ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם (מענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי") | כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש" (= ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם (מענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי") | ||