37,397
עריכות
הקהל ומועדי השנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[שיחות|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[הרבי]] הדנים | ב[[שיחות|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[הרבי]] הדנים במצות הקהל בימינו, ובעיקר בשיחות משנת [[תשמ"ח]] - שהיתה [[שנת הקהל]] - קישר הרבי כל מועד וחג עם מצות [[הקהל]] ותוכנה. | ||
עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר [[אדמו"ר הזקן]] שצריך '[[לחיות עם הזמן]]', ומהווה דוגמא ישירה להתבטאותו של הרבי שעל [[מצות הקהל]] להיות ה"שער" שעל ידו "עולים" ועוברים כל עניני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות הקהל האירו את [[עבודת השם]] ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי "שנת הקהל". | עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר [[אדמו"ר הזקן]] שצריך '[[לחיות עם הזמן]]', ומהווה דוגמא ישירה להתבטאותו של הרבי שעל [[מצות הקהל]] להיות ה"שער" שעל ידו "עולים" ועוברים כל עניני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות הקהל האירו את [[עבודת השם]] ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי "שנת הקהל". | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
==חודש חשוון== | ==חודש חשוון== | ||
ל'''ראש חודש''' יש קשר מיוחד ל[[הקהל]] כיוון שראש החודש כשנותן חיות לכל החודש נותן גם תוספת כח | ל'''ראש חודש''' יש קשר מיוחד ל[[הקהל]] כיוון שראש החודש כשנותן חיות לכל החודש נותן גם תוספת כח לכל אחד מלך|מלך של הקהל - כל אחד ואחד מאיתנו בעניין ההקהל. | ||
ובהדגשה מיוחדת ב'''ראש חודש [[חשוון]]''' כי [[מצוות הקהל]] הייתה ב[[בית המקדש]] וסיום בניין [[בית המקדש]] (הראשון) היה בחשוון, וגם חנוכת [[בית המקדש השלישי]] תהי' בחשוון אכי"ר - ועניין ההקהל בחשוון יש לו יותר כח להביא לחנוכת הבית בו בחודש. | ובהדגשה מיוחדת ב'''ראש חודש [[חשוון]]''' כי [[מצוות הקהל]] הייתה ב[[בית המקדש]] וסיום בניין [[בית המקדש]] (הראשון) היה בחשוון, וגם חנוכת [[בית המקדש השלישי]] תהי' בחשוון אכי"ר - ועניין ההקהל בחשוון יש לו יותר כח להביא לחנוכת הבית בו בחודש. | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
עיקר ה[[נס]] של חנוכה היה בענינים רוחניים - היות שמלחמתם של היוונים היתה "להשכיחם תורת'''ך''' ולהעבירם מחוקי רצונ'''ך'''" - הפריע להם שזו תורתו של הקדוש ברוך הוא ומצוותיו של הקדוש ברוך הוא, ו[[פרסום הנס]] הוא על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום ה[[מצוות]] מתוך [[מחשבה]] על הקדוש ברוך הוא וזכירה תמידית מי הוא מורה התורה ומצַוֶה המצוות. | עיקר ה[[נס]] של חנוכה היה בענינים רוחניים - היות שמלחמתם של היוונים היתה "להשכיחם תורת'''ך''' ולהעבירם מחוקי רצונ'''ך'''" - הפריע להם שזו תורתו של הקדוש ברוך הוא ומצוותיו של הקדוש ברוך הוא, ו[[פרסום הנס]] הוא על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום ה[[מצוות]] מתוך [[מחשבה]] על הקדוש ברוך הוא וזכירה תמידית מי הוא מורה התורה ומצַוֶה המצוות. | ||
זהו גם תוכנו של "[[הקהל]]" - לעורר את כולם, אנשים נשים וטף להתחזק ביראה את השם | זהו גם תוכנו של "[[הקהל]]" - לעורר את כולם, אנשים נשים וטף להתחזק ביראה את השם תמיד כל הימים, וקיום רצונו בלימוד התורה וקיום המצוות. | ||
===חנוכה וסוכות=== | ===חנוכה וסוכות=== | ||
| שורה 112: | שורה 112: | ||
את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצרים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים - האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש - "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה". | את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצרים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים - האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש - "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה". | ||
ב[[שנת הקהל]], [[הקהל בנפש האדם|משתחרר היהודי]] מכל המגבלות המונעות אותו לעבוד את השם, ו[[אחדות ישראל בהקהל|מתאחד]] עם כל היהודים בהתקשרות והתאחדות עם הקדוש ברוך הוא. הוא מתאמץ להפנים את המסר של [[מצות הקהל]], "[[ | ב[[שנת הקהל]], [[הקהל בנפש האדם|משתחרר היהודי]] מכל המגבלות המונעות אותו לעבוד את השם, ו[[אחדות ישראל בהקהל|מתאחד]] עם כל היהודים בהתקשרות והתאחדות עם הקדוש ברוך הוא. הוא מתאמץ להפנים את המסר של [[מצות הקהל]], "[[יראה|ליראה את השם]]" ולקיים את מצוותיו מתוך תחושה של חורין מ[[היצר הרע]] ומ"מצרים" שמונעים ממנו לקיים את רצון הבורא ו"לקבל את התורה". | ||
ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה - או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות - בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש - אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים". | ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה - או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות - בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש - אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים". | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
מיני אז, קיבלה מצוה זו תוקף נצחי, וכל עם ישראל קיבל מצוה נוספת במנין המצוות וזוכה לחגוג בכל שנה את פסח שני. | מיני אז, קיבלה מצוה זו תוקף נצחי, וכל עם ישראל קיבל מצוה נוספת במנין המצוות וזוכה לחגוג בכל שנה את פסח שני. | ||
מעובדה זו נמצינו למדים על כוחו של | מעובדה זו נמצינו למדים על כוחו של כל אחד מישראל, אשר ביכולתו לפעול על כמה שיותר יהודים - אנשים, נשים וטף - להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, בדיוק כשם שפעלו הבודדים בהיותם במדבר, בפסח שני הראשון. | ||
וזהו הרי תוכנה של | וזהו הרי תוכנה של מצות הקהל בימינו היא שבכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: "תמיד כל הימים". | ||
==ל"ג בעומר== | ==ל"ג בעומר== | ||
ב'''ל"ג בעומר''' הגיע התיקון לענין "על שלא נהגו כבוד זה בזה", ו[[תלמידי]] [[רבי עקיבא]] פסקו מלמות. מובן, כי התיקון על כך הגיע על ידי חיזוק יראת שמיים, אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], חיזוק הקשר הנצחי המאחד את היהודים עם הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל, שהם "כולא חד". | ב'''ל"ג בעומר''' הגיע התיקון לענין "על שלא נהגו כבוד זה בזה", ו[[תלמיד|תלמידי]] [[רבי עקיבא]] פסקו מלמות. מובן, כי התיקון על כך הגיע על ידי חיזוק יראת שמיים, אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], חיזוק הקשר הנצחי המאחד את היהודים עם הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל, שהם "כולא חד". | ||
וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] - חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]], חיזוק ה[[יראת שמים]], אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]] בהתקהלותם יחד. ואם כן, ב[[ל"ג בעומר]] שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את ה[[נשמה]] האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", בכזו צורה ש"תמיד כל הימים" יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא. | וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] - חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]], חיזוק ה[[יראת שמים]], אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]] בהתקהלותם יחד. ואם כן, ב[[ל"ג בעומר]] שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את ה[[נשמה]] האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", בכזו צורה ש"תמיד כל הימים" יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא. | ||