37,019
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ב[[שיחות|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[הרבי]] הדנים ב[[מצות במצות הקהל בימינו]], ובעיקר בשיחות משנת [[תשמ"ח]] - שהיתה [[שנת הקהל]] - קישר הרבי כל מועד וחג עם מצות [[הקהל]] ותוכנה.
עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר [[אדמו"ר הזקן]] שצריך '[[לחיות עם הזמן]]', ומהווה דוגמא ישירה להתבטאותו של הרבי שעל [[מצות הקהל]] להיות ה"שער" שעל ידו "עולים" ועוברים כל עניני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות הקהל האירו את [[עבודת השם]] ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי "שנת הקהל".
==חודש חשוון==
ל'''ראש חודש''' יש קשר מיוחד ל[[הקהל]] כיוון שראש החודש כשנותן חיות לכל החודש נותן גם תוספת כח ל[[כל לכל אחד מלך|מלך של הקהל - כל אחד ואחד מאיתנו בעניין ההקהל]].
ובהדגשה מיוחדת ב'''ראש חודש [[חשוון]]''' כי [[מצוות הקהל]] הייתה ב[[בית המקדש]] וסיום בניין [[בית המקדש]] (הראשון) היה בחשוון, וגם חנוכת [[בית המקדש השלישי]] תהי' בחשוון אכי"ר - ועניין ההקהל בחשוון יש לו יותר כח להביא לחנוכת הבית בו בחודש.
עיקר ה[[נס]] של חנוכה היה בענינים רוחניים - היות שמלחמתם של היוונים היתה "להשכיחם תורת'''ך''' ולהעבירם מחוקי רצונ'''ך'''" - הפריע להם שזו תורתו של הקדוש ברוך הוא ומצוותיו של הקדוש ברוך הוא, ו[[פרסום הנס]] הוא על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום ה[[מצוות]] מתוך [[מחשבה]] על הקדוש ברוך הוא וזכירה תמידית מי הוא מורה התורה ומצַוֶה המצוות.
זהו גם תוכנו של "[[הקהל]]" - לעורר את כולם, אנשים נשים וטף להתחזק ביראה את השם [[תמיד כל הימים]], וקיום רצונו בלימוד התורה וקיום המצוות.
===חנוכה וסוכות===
את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצרים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים - האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש - "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".
ב[[שנת הקהל]], [[הקהל בנפש האדם|משתחרר היהודי]] מכל המגבלות המונעות אותו לעבוד את השם, ו[[אחדות ישראל בהקהל|מתאחד]] עם כל היהודים בהתקשרות והתאחדות עם הקדוש ברוך הוא. הוא מתאמץ להפנים את המסר של [[מצות הקהל]], "[[ליראה את השם בימינויראה|ליראה את השם]]" ולקיים את מצוותיו מתוך תחושה של חורין מ[[היצר הרע]] ומ"מצרים" שמונעים ממנו לקיים את רצון הבורא ו"לקבל את התורה".
ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה - או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות - בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש - אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".
מיני אז, קיבלה מצוה זו תוקף נצחי, וכל עם ישראל קיבל מצוה נוספת במנין המצוות וזוכה לחגוג בכל שנה את פסח שני.
מעובדה זו נמצינו למדים על כוחו של [[כל אחד מלך]] כל אחד מישראל, אשר ביכולתו לפעול על כמה שיותר יהודים - אנשים, נשים וטף - להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, בדיוק כשם שפעלו הבודדים בהיותם במדבר, בפסח שני הראשון.
וזהו הרי תוכנה של [[מצות הקהל בימינו]] - בכוחו היא שבכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: "תמיד כל הימים".
==ל"ג בעומר==
ב'''ל"ג בעומר''' הגיע התיקון לענין "על שלא נהגו כבוד זה בזה", ו[[תלמיד|תלמידי]] [[רבי עקיבא]] פסקו מלמות. מובן, כי התיקון על כך הגיע על ידי חיזוק יראת שמיים, אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], חיזוק הקשר הנצחי המאחד את היהודים עם הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל, שהם "כולא חד".
וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] - חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]], חיזוק ה[[יראת שמים]], אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]] בהתקהלותם יחד. ואם כן, ב[[ל"ג בעומר]] שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את ה[[נשמה]] האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", בכזו צורה ש"תמיד כל הימים" יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא.
