תומכי תמימים נעוועל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
בישיבהת "תומכי תמימים" בעיר [[נעוועל]] למדו עשרות תמימים שחיטה ורבנות, ולאחר שהוסמכו לתפקידם נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.  
באמצע קיץ [[תרס"א]] נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ללמוד בעיר [[נעוועל]], כשבראש המשגיח ה"ר [[לייב ציטעס]].  


בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים 'תמימים', ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין", כפי שהעיד לימים החסיד ר' יהודה עבער ראש הישיבה, בהתכוונו לימים בהם הייתה הישיבה בליובאוויטש.  
אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי הקבלה הקפדניים של הישיבה.


היבסקים לא הניחו לישיבה, והנהלת הישיבה ותלמידיה סבלו מרדיפות רבות עד שבחודש כסלו תרפ"ט נסגרה הישיבה. הרב שמואל לויטין, מנהלה הראשי נאסר ושאר המנהלים ואנשי הצוות ירדו למחתרת.
החל מקיץ [[תרפ"ד]] בתקיימה בעיר נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרה"ת [[יהודה עבער]].  


בחודש כסלו תרפ"ט נאסרו כמה בחורים, חיפושים נמרצים נערכו אחר מנהלי הישיבה. כמה בתי כנסת שבהם למדו מחלקת הבחורים ומחלקת השיעור, נסגרו לחלוטין גם בפני המתפללים. המנצח על המלאכה 'יבסקי' אחד אלטשולר שמו. הוא לא נח ולא שקט במלאכת ההרס שלו. הישיבה עלולה הייתה להיחרב אלמלא חסד ה' שהמנהלים הצליחו להתחבא אי-שם וממקום מחבואם נתנו הוראות לתלמידים לעזוב את נעוועל.  
בחורף [[תרפ"ז]] הורה כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרה"ת [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרה"ת [[ניסן נמנוב]], והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרה"ת [[יחזקאל פייגין]].


קבוצות קבוצות התפזרו בערים אחדות. קבוצה אחת עברה לעיר לנינגרד ובראשה הרב ניסן נעמנוב, קבוצה נוספת לויטבסק בראשות הרב ר' אברהם דרייזין וקבוצה ליקטרינוסלב.  
בחודש אייר [[תרפ"ה]] נוסף גם "בית מדרש לרבנים" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה (שו"ב) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו הי' הרה"ת [[שמואל לוויטין]].


כל הנעשה דווח מיד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והוא כתב על כך במכתב מיום ב' בשבט תרפ"ט (אגרות קודש שלו): "בטח קראו ככל הנעשה בהנהלת הישיבה בנעוועל, ומנהלי הבית מדרש לרבנים ושו"בים, ירחם השם יתברך ובקרוב יצאו לחופשי, אבל ת"ל הנה תמורתם יושבים ממונים אחרים ועוסקים עם התלמידים שי' אשר הרבה מהם יצאו נסעו למקומות אחרים".  
בכסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה"יבסצקיה" שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרד]], והשאר ל[[תומכי תמימים וויטבסק]], [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים קייב]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן.


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד|נ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד|נ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|נ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיה|נ]]
4,324

עריכות

תפריט ניווט