שיחה:פרסום גאולה ומשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

:ב. גם הרז"ג וגם התמימים הסתפקו באמיתיות המענה לרחי"ק ואתה יכול לקרוא שוב את מכתבם. זה שלא פסלו לגמרי זה כי הם לא ידעו ואיך הם יכולים לפסול משהו שהם לא יודעים. איך אתה קורא לדבר שהרבי הסכים תפרסמו 'פרסומים לא אחראים'? כל הנושא כאן זה על אי נתינת אישור לרב שפרינגר להוציא משהו שהרבי עצמו הסכים להוציא, זה אבסורדי לומר ש'גם אני הייתי עושה כך' או 'פרסום לא אחראי' וכד' תחשוב איך היית מתייחס לזה באותה תקופה - לפני שנהיית אידיאולוג.. זה לא 'סברות כרסם וכאבי בטנם' (שאתה נוהג לכנות כל מי שלא מסתדר עם האידיאולוגיה שלך) לחשוב שהרבי לא נתן שני מענות סותרים - זה ההגיון הכי פשוט אומר. ובסוף ענית לעצמך - "סברות כריסי שלי, 'מוזר' שהרבי משנה מהקו שלא לרחק" - כנראה שזה לא מרחק (או שקשה לחשוב כך כי זה נגד כל האידיאולוגיה..), ובמיוחד שלטענתך אתה לא מערער על שני המכתבים כך שמעניין מאוד מה הסיבה שאם זה היה תלוי בך לא היית מסכים לפרסום. זה לא 'עיתון אחד או שנים' אלא פסק שאסור לפרסם את שמו או תמונתו של הרבי בכל עיתון שהוא בלי אישור מאגו"ח. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:52 • כ"ו באייר ה'תש"ף

:::::::::נו נו, בנושא המענה לאגו"ח נראה שאתה מתעקש לא להבין (או שיש לי בעיה ממש מפחידה בהסברה). אז במה ששאלת על הסבר וולפא אציג לך חלק מהשאלות שאני לא מבין... ואדרבא יתכן ותחכימני.  

- ואקדים ש(א) אכן לא עושים פלפולים כאלה במענות פרטיים, אבל מאחר שנראה שה'סתירה' בכ"ז מפריעה לרב וולפא, ומכריחה אותו לחדש יסוד מסוים, אז צריך לנסות להבין אותו בשכל אנושי.. (ב) מאותה סיבה, איני דן כאן כלל בעצם השאלה אם מותר לפרסם, אלא על נכונות התיאורי' אותה התעקש בעל הקונטרסים להכניס להערת שוליים בערך -  

ובהקדם שאת מה שאומר הרב וולפא אפשר להבין בכללות בשני אופנים, עכ"פ כך אני הבנתי:

[א] בשנות הלמ"דים והמ"מים נושא זהות משיח יכל להרחיק, ולכן הוא נאסר; בתנש"א עם התקדמות העולם לגאולה (או "התגלות משיח") - העולם מוכן לקבל הכל, וזו הסיבה לשינוי - כי פשוט אין חשש. אַיי למה ("יש טוענים" ש)הרבי לפעמים אסר? כי לא לענין שקבלת המלכות תבוא מלמעלה למטה, זה צריך לבוא ממך בלבד, ורק אז יש בזה ענין. (כך זכור לי שהבנתי פעם מקריאת ראיון עם גיסו הגרי"י ווילשאנסקי שליט"א).

- וכאן מזדעק הבן תם: (א) הרי ברוב המענות השליליים הרבי כותב בפירוש נימוק '''מסוים''', האם ניתן להסתכל רק על התשובה ולהתעלם מהנימוק? (ב) יהודי עוסק בקבלת המלכות, רק שזה מגיע מלמעלה וככפיה - האם זה מצדיק מענות חריפים כ"כ ("באם ח"ו . . מוטב שיסגרו המכ"ע לגמרי", "כפשוט מופרך לגמרי", "נענע בראשו '''בחזקה''' לשלילה")? אם אי"ז מזיק מה כ"כ נורא?! (ג) ובכלל, ראינו בחוש שגם בתנש"א-תשנ"ד הענין הזה הרחיק בלי סוף! ועוד ועיקר: הרבי עצמו כתב אז שזה עדיין עלול להרחיק! (במענות לוולפא, וכן משמע גם מהמענה לשמואל שמואלי, ועוד).

[ב] בנושא ההרחקה דבר לא השתנה, אבל באותן שנים הצורך בפעולות קבלת המלכות התגבר במאד, עד שהתועלת גוברת לאין שיעור על הנזק, ואם אתה שלם עם עצמך - תפרסם גם אם אתה חושש שמישהו יתרחק; אך הדבר מביא תועלת רק כשהוא נעשה באופן הנכון - מלמטה למעלה, אבל כשהוא באופן שגוי וחוששני ר"ל (גם אם החשש הוא כי הרבי אמר לך פעם כך וכך) - הרי שאין בזה ענין וממילא אתה מרחיק יהודים ללא תועלת, וזה אכן דבר חמור ביותר שלא עובר בשתיקה.

- נו, זה כבר נשמע יותר הגיוני, וא"כ בפעם הבאה שאתפנה נמשיך לחקור מה מקור התיאוריה. ואם לא מקור, עכ"פ סברא, כידוע ש"מקור זה סברא וסברא זה מקור".  

ובינתים אולי תכתוב איזה ביאור נראה לך יותר. או במשהו יותר מתוחכם.  [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 14:45, כ"ז באייר, ה'תש"ף 14:45, 21 במאי 2020 (IST)