ליקוטי אמרים - פרק מ"ו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק מ"ו''' שבספר התניא מבאר כיצד לעורר את האהבה המסותרת בלב כל יהודי לה', על הדרך של "כמים הפנים לפנים" - ב[[התבוננות]] של אהבת ה' את עמו ישראל.
'''פרק מ"ו: אהבת כמים הפנים - המשל והנמשל'''
 
==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
הפרק מבוסס על הכלל הידוע של "כ[[מים]] - הפנים לפנים", ועל פי משל, אותו מביא [[אדמו"ר הזקן]] בו הוא מבאר כי הקרבה של [[הקב"ה]] לעם ישראל היא הרבה יותר מכך, ולכן גם האהבה שהיא כמים הפנים לפנים צריכה להיות בהתאם.
פרק זה הוא הראשון מבין ארבעה, המבארים כיצד ככל שמדרגת האדם '''נמוכה''' יותר - דווקא אז יכול הוא לעורר אהבת ה' '''גדולה''' יותר.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 14: שורה 15:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
כדי לעורר את האהבה לה' על האדם להתבונן באהבה שה' אוהב אותנו, שכולם בטלים אליו יתברך בביטול גמור ממש, והוא הניח את כל הברואים עליונים ותחתונים, ובחר בעמו ישראל לקרבם אליו בקדושתו ממש שהיא "סובב כל עלמין" בדרגה שאין יכול להתלבש בעולם, ובקדושת המצוות כל יהודי ויהודי עולה לדרגה נפלאה זו, למרות שלפעמים הוא לא מרגיש בכך, מפני נפשו המגושמת.
:* בחלקו הראשון של הפרק מובא משל (למלך המגלה אהבה לשפל אנשים) ומבואר הנמשל (הקב"ה, שהוציא אותנו מטומאת מצריים).
 
:* בהמשך הפרק מוסברים פרטי הנמשל (שחיבוק ונישוק המלך הם התורה והמצוות שנתן לנו מרוב אהבתו).
ענין זה מבואר בפסוק "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך", למרות שהאדם הוא בער ואינו מרגיש את היחוד שבנפשו, בכל זאת הדבקות והיחוד בבורא על ידי קיום המצוות הינה קדושה עליונה ועצומה.
:* ובסיומו מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] שהקב"ה מקרב בחיבוק ונישוק גם מי שלא מרגיש זאת.


==צילום הפרק==
==צילום הפרק==
1,617

עריכות

תפריט ניווט