1,518
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ה[[נשמה]] שהיא חלק אלוה ממעללאחר ביאור הדרך לקיום המצוות באהבה ויראה (בכל אופניהן ודרגותיהן), ירדה ל[[עולם הזה]] ממקום כבודה להתלבש ב[[גוף]] עכור ומגושם, שנתגשם כתוצאה מ[[משכא דחויא]], שהוא טומאת הנחש שנמשכה על [[גוף]] האדם על ידי הטומאה שהטיל ה[[נחש]] בחוה. כתוצאה מכך שרויה ה[[נשמה]] במאסר כביכול, וה[[גוף]] מושך אותה לעשות מעשים שאינם טובים ונגד רצון מבאר הרבי בפרק זה את עבודת ה', המגשמים ומאפילין אותה, ומושכים אותה ממקור החיים ברוך הוא למקום הטומאה. בנוסף לכך, גם אור השם שממנו נשתלשלה הנשמה, שהיא חלק אלוה ממעל ממש, שרוי במאסר זה, והרי זה בבחינת "מלך אסור ברהטים"במידת הרחמים.
כאשר כשיתבונן האדם יעורר [[בניצוץ האלוקי הכלוא בגופו ובמחשבות ההבל שלו יתעורר עליו ברחמים גדולים{{הערה|ובכח רחמים אלו לגלות בליבו את האהבה המסותרת.}}. רחמים]] לפני אלו מביאים את האדם לרצות להתקשר לקב"הבנישוק (תורה) וחיבוק (מצוות) באהבה רבה. ישנם שני ביאורים מהרבי כיצד צריך להבין פרק זה:{{ש}}:*ב"ביאורי תניא" מוסבר שעבודת הרחמים '''עומדת בפני עצמה''' על נפשו, ויתבונן במאסר הרוחני שבו וצריך האדם לעבוד את ה' לא רק בקו הימין והשמאל{{הערה|אהבה ויראה.}} אלא גם בקו האמצעי.:* ב"ליקוטי ביאורים"{{הערה|וכן בביאורי הרב יואל כהן.}} מוסבר שמידת הרחמים היא שרויה, הוא יתעורר לעבודת השם ולעסוק בתורה ובמצוות לשמןרק '''אמצעי''' נוסף להגיע לאהבת ה'.
אין תקציר עריכה
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
{{תניא}}
'''פרק מ"ה- העבודה במידת הרחמים''' שבספר התניא מבאר דרך כיצד יתעורר האדם לעסוק בתורה ובמצוות לשמן.
==מבוא לפרק==
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=מה|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ה}}}}
==סיכום הפרק==
==צילום הפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ד|פרק מ"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ"ו|פרק מ"ו]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
