שינויים

'''תפארת זקנים לוי יצחק''', הינה רשת של [[כולל|כוללים]] על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]. הרשת הוקמה בשנת [[תש"מ]]. את ההצעה להקמת הכוללים הציע הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף [[מנחם אב]] [[תש"מ]], בהוסיפו כי בנוגע להקמת כוללים על שמו של אביו, מוטלת עליו חובה וזכות להשתתף אישית בהקמת הכולל, והוא ייתן סכום של "מאה שקלים" מקופה מיוחדת.

הרבי לא רק מבקש לכבד את זכרו של אביו בקריאת הכוללים על שמו, אלא אף מרגיש חובה וזכות להשתתף בהקמת הכוללים בסכומי כסף, וכך אמר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף אב תש"מ: ".. לאלה שיתנו את השם "תפארת זקנים" (בלבד) תהיה השתתפות בסכום של ח"י שקלים (וזאת בהתחשב בכך שזהו הסכום הפחות ביותר המוטל לדעתי על כל משתתף לתת), ולאלה שיוסיפו גם את השם "לוי יצחק" - הרי מוטל עלי בפרט חיוב (וזכות) מיוחד בזה - תינתן, איפוא, השתתפות מקופה מיוחדת - בסך מאה שקלים". הרבי הוסיף שיתנו מ"קרן לוי יצחק", אותה הרבי ייסד בשנת תשכ"ד, סכומים בתור השתתפות בכל הכוללים לזקנים שייסדו.

על ההשפעה החיובית העצומה שיש לפעילות עם הזקנים, סיפר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת תולדות, מברכים החודש כסלו תשמ"א, מספר חודשים לאחר הקמתם: באותה [[התוועדות]] ביקש הרבי להמשיך בהקמת הכוללים, ואף התייחס לטענה ש"כמה מהזקנים אינם צלולים בדעתם". הרבי סיפר כי באחד המקומות בהם שוהים זקנים וביקרום השלוחים בחג הסוכות, התרחש המעשה - כאשר נכנס הבחור כשלולב ואתרוג בידו, ניגש לתומו לאחד הזקנים. הלה לא ידע שזקן זה נחשב לאדם שאינו צלול בדעתו, כביכול. אלא שאותו רגע התעורר הזקן מערפול חושיו ובבת אחת הכיר את כל המתרחש סביבו, והוא עצמו בירך את הברכה מתחילתה ועד סופה ללא כל סיוע. הרבי הוסיף והסביר, כי מיד עם כניסתו של הבחור לחדר כשהלולב והאתרוג בידו, ניעורו בו זיכרונות ימי הנערות והדבר גרם לו לצאת מערפול חושיו!