1,449
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חברי הוועד סייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי, שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין [[אנ"ש]].
באופן כללי, מאז הקמת הוועד היו 'הנחות' מכל [[התוועדותעם הרבי|התוועדות של הרבי]] של הרבי. אבל, העובדה שהוועד מורכב מבחורים הביאה לכך שכל שנה או שנתיים היה נוצר 'חור' במערכת בעקבות נישואיו של אחד מחברי הוועד. משום כך, גם לאחר הקמת הוועד, היו שנים טובות יותר וטובות פחות.
===תשל"ד ואילך===
כל אחד מהחוזרים היה מקשיב לכל ההתוועדות. ה'חזרה' האמיתית התחילה באמצע ההתוועדות: בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל ניגן [[ניגונים]], היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, מבנה השיחה והחידושים של הרבי.
מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה מה'חוזרים' והיו חוזרים על כל ההתוועדות. גם ר' יואל כהן היה הולך לביתו מיד לאחר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ועורך 'חזרה' על ההתוועדות.
ב[[מוצאי שבת]] התקיימה ה'חזרה' הרשמית, ב[[770]]. ר' יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים ישבו ב[[770]] וחזרו על השיחה, כאשר במהלך ה'חזרה' היו כותבים את הנקודות העיקריות של השיחה.
באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו כמובן אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח"י [[אלול]] [[תשמ"ז]]:
באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]], היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] ב[[שבת]] [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ"ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה [[הרבי הריי"צ]] מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!
הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש"ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב"ד]]. הרבי הסביר שחב"ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח"י אלול]] ו[[חודש תשרי]].
כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב"ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון?
הרבי כתב להתחיל עם עניינו של [[חודש אלול]], שהוא [[חשבון נפש]] על השנה החולפת והכנה לשנה הבאה. להמשיך עם חמשת ראשי התיבות של חודש [[אלול]], שהמפורסם שבהם הוא "אני לדודי ודודי לי", עניין [[אתערותא דלתתא]] ו[[אתערותא דלעילא|דלעילא]] ואת זה לקשר לח"י אלול, בו נולדו שני המאורות הגדולים - [[הבעל שם טוב]], שעניינו דודי לי, ו[[אדמו"ר הזקן]], שעניינו אני לדודי - ולפי כל זה יש לבאר סיפור נפלא שגילה הרבי הריי"צ.
==תוכן קצר==
החל משבוע פרשת ויקהל-פקודי [[תשמ"ז]] (לרגל חתונתו של ר' [[זאב קדנר]], אחד מחברי הוועד באותן שנים), החל לצאת "תוכן קצר" מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לחתונה. הרעיון החדש התקבל בהתלהבות רבה, והרבה שלוחים רצו לקבל את התוכן קצר במהירות האפשרית. חברי הועד רכשו מכשיר פקס, שהיה יקר המציאות באותן שנים, והתחלו לשלוח למנויים תוכן קצר. בתחילה המכשיר עבד עם קו טלפון אחד, והוא התחיל לשלוח ביום ראשון בבוקר וסיים למחרת בבוקר. מאוחר יותר קיבלו שני קווי טלפון, וזה היה קצת יותר מהר.
חברי הועד הבינו שלרבי יש נחת רוח מיוחדת מהתוכן קצר, והשתדלו לתרגם אותו לכמה שיותר שפות, כדי שדבריו של הרבי יגיעו לכל מקום בעולם, בשפת המדינה. בתקופות הטובות היו מתרגמים ל-12 שפות! ר' [[יוסף יצחק ג'יקובסון]] ור' [[חיים אברהמס]] היו יושבים כל [[מוצאי שבת]] עד הבוקר, וכותבים את התוכן-קצר בלשון הקודש, ומיד מוסרים את זה לתרגום. תוך כמה שעות הגיעו דבריו של הרבי לכל העולם, ב-12 שפות!
ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויקהל [[תשנ"ב]] הוכנס הדף (כבכל שבוע) אל [[הרבי]] ובאופן מפתיע הוציא הרבי בהמשך הערב את הדף עם כמה תיקונים. כך זכינו לפחות לר"ד מוגה מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] האחרונה שזכינו לשמוע לעת עתה.
בתשמ"ח התחלו להוציא גם דף מיוחד עם הוראות ונקודות מההתוועדות. במקביל, התחלו להפיק את העלון "[[וויק אין ריוויו]]" [= מבט שבועי] שהביא נקודות מהשיחה בשפה האנגלית. זה היה אחד ההפקות המוצלחות ביותר של הוועד, והיו זמנים שהגעו לתפוצה של 20.000 עותקים.
