אברהם צבי ברודנא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרה"ח הרה"ג אברהם צבי ברודנא (תר"י - ירושלים, כ"ט [[אייר]] תרצ"ו) היה [[חסיד]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחרי זה של בניו האדמו"רים. היה [[רב]] ב[[רוסיא]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]].
הרב '''אברהם צבי ברודנא''' ([[דווינסק]] [[תר"י]] - [[כ"ט אייר]] [[תרצ"ו]], [[ירושלים]]) היה [[חסיד]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחרי זה של בניו האדמו"רים. היה [[רב]] ב[[רוסיא]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]].
 
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בעיר [[דווינסק]] לאביו ר' משה, בגיל י"ג הגיע ל[[ולוזין]] ולמד ב[[ישיבה]] אצל הנאון הנצי"ב כשנתיים ומחצה. הנצי"ב היה מחבבו, ובתעודה שנתן לו כתב עליו שיהיה מגדולי ישראל.  
נולד בעיר [[דווינסק]] לאביו ר' משה, בגיל י"ג הגיע ל[[ולוזין]] ולמד ב[[ישיבה]] אצל הנאון הנצי"ב כשנתיים ומחצה. הנצי"ב היה מחבבו, ובתעודה שנתן לו כתב עליו שיהיה מגדולי ישראל.  
שורה 7: שורה 8:
הרב אברהם צבי, היה מגדולי רבני [[חב"ד]] בדורו וזכה לקבל תורה מפיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואחר כך היה מהנוסעים אל בניו ונכדיו.  
הרב אברהם צבי, היה מגדולי רבני [[חב"ד]] בדורו וזכה לקבל תורה מפיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואחר כך היה מהנוסעים אל בניו ונכדיו.  


בשנת [[תרס"א]] ביקר ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר מוהרש"ב]], וגם עמד בקשרי מכתבים עם [[אדמו"ר מוהריי"צ]] נ"ע.
בשנת [[תרס"א]] ביקר ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר מוהרש"ב]], וגם עמד בקשרי מכתבים עם [[אדמו"ר מוהריי"צ]].


רובי תורתו שקיבל מהם רשם בקיצור בספריו על ה[[תניא]] וכן דברים ששמע מפיו של הרב החסיד הגדול ר' [[יחזקאל מיאנאווא]] שממנו למד את [[ספר התניא]] קדישא כמפורש בדברי הקדמתו.
רובי תורתו שקיבל מהם רשם בקיצור בספריו על ה[[תניא]] וכן דברים ששמע מפיו של החסיד ר' [[יחזקאל מיאנאווא]] שממנו למד את [[ספר התניא]] כמפורש בדברי הקדמתו.
 
שנים רבות שקד על התורה ועל העבודה ורק אחר גיל ארבעים בשנת [[תרנ"ג]], קיבל עליו את עול הרבנות, תחילה כרבם של קהל חסידי ליובאוויטש ב[[קופישוק]] שהיתה עיר מבצר ל[[חסידי חב"ד]] במחוז [[פוניבז]] בפלך קאוונא שב[[ליטא]], לאחר שהרב החסידי הקודם הרה"ח [[אבא יעקב בורוכוב]] שכיהן בה בשנים [[תרמ"ז]] [[תרמ"ט]], נשלח על ידי אדמו"ר מוהר"ש לכהן כרב ב[[מוסקבה]]. בשנת [[תרס"ב]] נתקבל לרב בעיר ברעזין פלך מינסק. בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר למוסקבה.


שנים רבות שקד הרב מוהרא"צ ברודנא על התורה ועל העבודה ורק אחר גיל ארבעים בשנת [[תרנ"ג]], קיבל עליו את עול הרבנות, תחילה כרבם של קהל חסידי ליובאוויטש ב[[קופישוק]] שהיתה עיר מבצר ל[[חסידי חב"ד]] במחוז [[פוניבז]] בפלך קאוונא שב[[ליטא]], לאחר שהרב החסידי הקודם הרה"ח [[אבא יעקב בורוכוב]] שכיהן בה בשנים [[תרמ"ז]] [[תרמ"ט]], נשלח על ידי אדמו"ר מוהר"ש לכהן כרב ב[[מוסקבה]]. בשנת [[תרס"ב]] נתקבל לרב בעיר ברעזין פלך מינסק. בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר למוסקבה.
לעת זקנתו, בשנת [[תרפ"ב]], עלה לעיר הקודש ירושלים. עזר לו הרב מנחם מענדל דובער ז"ק, אב"ד [[ריגא]], שכתב על כך לרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] וביקש את סיועו בהשגת אישורים. בירושלים הוא חי ברחוב ימין משה עוד ט"ו שנה, ושם גם הדפיס את חיבוריו על ספר התניא.  
לעת זקנתו, בשנת [[תרפ"ב]], עלה לעיר הקודש ירושלים. עזר לו הרב מנחם מענדל דובער ז"ק, אב"ד [[ריגא]], שכתב על כך לרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] וביקש את סיועו בהשגת אישורים. בירושלים הוא חי ברחוב ימין משה עוד ט"ו שנה, ושם גם הדפיס את חיבוריו על ספר התניא.  


אשתו ושבעת בניו מתו עליו בחייו. נפטר בירושלים בכ"ט [[אייר]] [[תרצ"ו]] ומ"כ בהר הזיתים.
אשתו ושבעת בניו מתו עליו בחייו. נפטר בירושלים בכ"ט [[אייר]] [[תרצ"ו]] ונטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]].
 
ידיו של הרה"ג המחבר רב לו בספריו שחיבר בפרד"ס התורה הלא המה: הס' ברכת אברהם (שו"ת) שלשה חלקים ולדברי המחבר ברובם יבוארו דברי שו"ע אדמו"ר ודברי צמח צדק לאדמו"ר נבג"מ. (על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גראדזענסקי). מגני אברהם (ביאורים בש"ס בעניני הלכה), [[לחם]] ערב (שם הספר בגימטריה אברהם צבי, דרושים, השכלה חב"ד), חיי משה (הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי), רמת שמואל (דרושים), חסד לאברהם ארבעה חלקים וספרי לקוטים באורים וקיצור תניא.  


כמו כן השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שבתקופתו ביניהם: "שערי תורה" (ורשא), "שערי ציון" (ירושלים) "בית ועד לחכמים" (סאטמאר) ועוד.
==ספריו==
*'''שו"ת ברכת אברהם''' - שלשה חלקים הכוללים ביאורים בדברי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ו[[שו"ת צמח צדק]]{{הערה|על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב [[חיים עוזר גורודזינסקי]].}}
*'''מגני אברהם''' - ביאורים בש"ס בעניני הלכה
*'''לחם ערב'''{{הערה|שם הספר בגימטריה 'אברהם צבי'.}} - דרושים, השכלה חב"ד
*'''חיי משה''' - הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי
*'''רמת שמואל''' - דרושים
*'''חסד לאברהם''' - ארבעה חלקים
*'''לקוטים ביאורים וקיצור תניא'''


== חיבוריו==
השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שבתקופתו ביניהם: "שערי תורה" (ורשא), "שערי ציון" (ירושלים) "בית ועד לחכמים" (סאטמאר) ועוד.
* קיצורים לתניא
* ליקוטים ביאורים לתניא
* ברכת אברהם ג' חלקים
* חיי משה
* חסד לאברהם ד' חלקים
* [[לחם]] ערב
* מגני אברהם


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|אברהם צבי ברודנא]]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברודנא, אברהם צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
31,501

עריכות

תפריט ניווט