1,449
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 98: | שורה 98: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}} | ||
בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי. | בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי. | ||
==כתיבה לרבי== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי]]}} | |||
הכתיבה לרבי אינה דומה לכתיבת איש לרעהו. ביום בו כותב החסיד לרבי הוא [[טבילה במקווה|טובל במקוה]] לתוספת קדושה וטהרה, ומשתדל להתנהג ביום זה בהתאם. | |||
המכתבים אל הרבי לא נשאו אופי מוגדר. שאלות בעניני [[תורה]], בריאות, [[חינוך]], [[עבודת התפילה]], פרנסה, [[קידושין ונישואין#שידוכים|שידוך]], מקום-מגורים, לימוד החסידות, מלחמת היצר ו[[עבודת ה']] - הם רק חלק מהתחומים בהם כתבו יהודים בדם ובתמצית ליבם, ושטחו את בעיותיהם ומצוקותיהם בפני הרבי. | |||
הצד השווה שבהם - כולם כותבים את שעל ליבם אל 'לב כל ישראל' - הרבי, זאת כיון שיודעים ומכירים ש"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' - לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי{{הערה|[[ט"ו בשבט]] [[תש"ט]].}}. | |||
את הכתיבה מסיימים, בחתימת שם הכותב ושם אמו. | |||
==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש== | ==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש== | ||
שורה 113: | שורה 123: | ||
*[[מכתב כללי]] | *[[מכתב כללי]] | ||
*[[מכתב כללי - פרטי]] | *[[מכתב כללי - פרטי]] | ||
*[[כתיבה לרבי]] | |||
*[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] | *[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] | ||
*[[מכון אנכ"י]] | *[[מכון אנכ"י]] |
עריכות