מוחין השייכים למידות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ביאור המושג)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
בחסידות מבואר (המקום הראשון בו נכתב דבר זה הוא בפ"ג בלק"א) כי בנפש האדם המשתלשלת מעולמות הרוחניים שכל ומדות כמו בעולמות הרוחניים שבהם עשר ספירות הנחלקות לשניים מוחין ומדות.
{{חשיבות|ט"ז אייר תש"פ}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|המקום הראשון בו נכתב דבר זה הוא בפ"ג בלקוטי אמרים}} כי ב[[נפש]] האדם המשתלשלת מעולמות הרוחניים [[שכל]] ו[[מדות]] כמו בעולמות הרוחניים שבהם [[עשר ספירות]] הנחלקות לשניים [[מוחין]] ו[[מדות]].


במוחין ישנם ג' מוחין: חכמה, בינה, ודעת. במדות ישנם שבעה מדות: חסד, גבורה , תפארת, נצח, הוד יסוד, מלכות.
במוחין ישנם ג' מוחין: [[חכמה]], [[בינה]], ו[[דעת]]. במדות ישנם שבעה מדות: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] [[יסוד]], [[מלכות]].


המוחין הינם הכלי דרכו מובן כיצד צריך להיות הדבר והמדות הינם ההמשכה לאותו הדבר.
המוחין הינם הכלי דרכו מובן כיצד צריך להיות הדבר והמדות הינם ההמשכה לאותו הדבר.


בנפש האדם המוחין מבינים מהו טוב ומהו רע בשבילו ומיד נרגש בלב ההמשכה לאותו דבר או הרתיעה.
בנפש האדם המוחין מבינים מהו [[טוב]] ומהו [[רע]] בשבילו ומיד נרגש בלב ההמשכה לאותו דבר או הרתיעה.


ישנה דרגא נעלית יותר במוחין, שהם משכילים ומתבוננים בענין ללא שיש לאדם שייכות ומשיכה אליהם זהו מוחין בעצם, לעומתם, בנידוננו מדובר על מוחין השייכים למדות שזהו ההבנה וההתבוננות בדברים הגורמים משיכה או רתיעה מהדבר בו הוא מבין, מתבונן, ומתרגש.
ישנה דרגא נעלית יותר במוחין, שהם משכילים ומתבוננים בענין ללא שיש לאדם שייכות ומשיכה אליהם זהו [[מוחין בעצם]], לעומתם, בנידוננו מדובר על מוחין השייכים למרות שזהו ההבנה וההתבוננות בדברים הגורמים משיכה או רתיעה מהדבר בו הוא מבין, מתבונן, ומתרגש.
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידות]]

תפריט ניווט