81
עריכות
הצלת הרבי והרבנית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←לחיים) |
תיכף ומיד ממש! (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תולדות הרבי}} | {{תולדות הרבי}} | ||
[[תמונה:ship.jpg|left|thumb|250px|האוניה סרפה פינטו עליה הגיעו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] לארצות הברית]] | [[תמונה:ship.jpg|left|thumb|250px|האוניה סרפה פינטו עליה הגיעו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] לארצות הברית]] | ||
'''הצלת הרבי והרבנית''' | '''הצלת הרבי והרבנית''' הוא כיוני למבצע הצלה אותו ניהל [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לחלץ את הרבי והרבנית מאירופה הכבושה ב[[מלחמת העולם השניה]]. | ||
מבצע | מבצע זה בא לסיומו ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תש"א]], אז הגיעו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] "[[איש וביתו]]" ל[[ארצות הברית]]. | ||
==ההצלה== | ==ההצלה== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
השגת אישורי כניסה (ויזות) רבים היתה כרוכה בקשיים גדולים, ולכן התמקדו העסקנים בעיקר בהצלתו של האדמו"ר הריי"צ שהיה נתון בסכנה גדולה. במהלך התקופה בה המתינו לאישורים השונים להצלת הרבי מ[[פולין]] הכבושה, קיבל עורך-הדין מאקס ראד - מי שהטיפול בנושא הצלתו של אדמו"ר הריי"צ, במשרדי ההגירה בארה"ב הופקד בידיו - הוראה מהרב [[ישראל ג'ייקובסון]] להשקיע מאמץ מיוחד בסידור הרשיונות עבור חתנו של האדמו"ר הריי"צ - [[הרבי]]. | השגת אישורי כניסה (ויזות) רבים היתה כרוכה בקשיים גדולים, ולכן התמקדו העסקנים בעיקר בהצלתו של האדמו"ר הריי"צ שהיה נתון בסכנה גדולה. במהלך התקופה בה המתינו לאישורים השונים להצלת הרבי מ[[פולין]] הכבושה, קיבל עורך-הדין מאקס ראד - מי שהטיפול בנושא הצלתו של אדמו"ר הריי"צ, במשרדי ההגירה בארה"ב הופקד בידיו - הוראה מהרב [[ישראל ג'ייקובסון]] להשקיע מאמץ מיוחד בסידור הרשיונות עבור חתנו של האדמו"ר הריי"צ - [[הרבי]]. | ||
הרבי ששהה בפאריז, טרם נכבשה על ידי הנאצים, הקלה את סיכויי הצלתו, ובין נימוקי ההוראה הוזכרה התקוה כי הצלתו של החתן, הידוע בכשרון ארגון מיוחד, תעזור בסופו של דבר להצלתו של חותנו האדמו"ר הריי"צ. תזכורת להוראה זו קיבל העו"ד ראד, באגרת ששלח לו העו"ד סעם קרמר ביום כ"א חשון | הרבי ששהה בפאריז, טרם נכבשה על ידי הנאצים, הקלה את סיכויי הצלתו, ובין נימוקי ההוראה הוזכרה התקוה כי הצלתו של החתן, הידוע בכשרון ארגון מיוחד, תעזור בסופו של דבר להצלתו של חותנו האדמו"ר הריי"צ. תזכורת להוראה זו קיבל העו"ד ראד, באגרת ששלח לו העו"ד סעם קרמר ביום כ"א חשון [[ת"ש]]. | ||
בחודש כסלו ה'ת"ש החלו בטיפול מעשי בנוגע להצלתו של הרבי. הוחלט לסדר עבורו את המסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה לארה"ב. יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחוייבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת הרבי - התחייב כלפי השלטונות על הבטחת תמיכה כספית עם הגעתם העתידה של הרבי והרבנית לארה"ב ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העבודה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת חשמל, דבר שיקל עליו את ההתבססות בארה"ב וימנע את חשש הממשלה שיפול עליה למעמסה. | בחודש כסלו ה'ת"ש החלו בטיפול מעשי בנוגע להצלתו של הרבי. הוחלט לסדר עבורו את המסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה לארה"ב. יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחוייבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת הרבי - התחייב כלפי השלטונות על הבטחת תמיכה כספית עם הגעתם העתידה של הרבי והרבנית לארה"ב ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העבודה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת חשמל, דבר שיקל עליו את ההתבססות בארה"ב וימנע את חשש הממשלה שיפול עליה למעמסה. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
===="הדברים יגעים"==== | ===="הדברים יגעים"==== | ||
בווישי שהו הרבי והרבנית במשך מספר חודשים. בהודעה ששיגר גיסו, [[הרש"ג]], אל העו"ד בוטלער - שנכתבה בתאריך ל' אב - נאמר שעדיין לא נתקבלה התשובה המיוחלת מאת הקונסול בפאריז, וכי הועברה בקשה ל"סטייט דעפארטמנעט" להעביר את תיק המסמכים של הרבי לעיר ניצע. המסמכים אכן הועברו לשם. בכ' [[אלול]] הודיעו נציגי ה"סטייט דעפארטמענט" על מברק שקבלו מהקונסול של ניצע. במברק זה, אותו שילם הרבי, מודיע הקונסול על כוונתו לתת לרבי ולרבנית אשרות כניסה מיוחדות, אלא שכנראה נתקלים הם בקשיים להשגת אשרת יציאה מצרפת. | בווישי שהו הרבי והרבנית במשך מספר חודשים. בהודעה ששיגר גיסו, [[הרש"ג]], אל העו"ד בוטלער - שנכתבה בתאריך ל' אב - נאמר שעדיין לא נתקבלה התשובה המיוחלת מאת הקונסול בפאריז, וכי הועברה בקשה ל"סטייט דעפארטמנעט" להעביר את תיק המסמכים של הרבי לעיר ניצע. המסמכים אכן הועברו לשם. בכ' [[אלול]] הודיעו נציגי ה"סטייט דעפארטמענט" על מברק שקבלו מהקונסול של ניצע. במברק זה, אותו שילם הרבי, מודיע הקונסול על כוונתו לתת לרבי ולרבנית אשרות כניסה מיוחדות, אלא שכנראה נתקלים הם בקשיים להשגת אשרת יציאה מצרפת. | ||
| שורה 72: | שורה 71: | ||
תוכנית הנסיעה לארה"ב עברה דרך פורטוגל. העיכובים שנתעוררו אז מתוארים באגרת שכתב אדמו"ר הריי"צ ביום ח' [[אייר]] תש"א: "... חתני הרב הגאון מוהר"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאן ובתי רעיתו מרת מושקא תחי' הנמצאים כעת בעיר ניצא, ותודה לאל כבר יש להם רשיונות כניסה למדינה זו להצלחה והמניעה היא רק מטראנזיט וויזות פורטוגליות ומקומות באחת הספינות הגדולות - מחלקה שניה - ההולכות בזמן היותר קרוב". הודות להשתדלות והמאמצים של אדמו"ר הריי"צ סודרו להם רשיונות המעבר לפורטוגל ונקנו אף כרטיסי נסיעה. מסופר שלאחר שהושגו הכרטיסים לספינה שהפלגתה אמורה היתה להיות אחרונה, הגיע פתאום מברק בהול מאדמו"ר הריי"צ ובו הוראה מפתיעה לבל יסעו באותה הפלגה. רק מאוחר יותר התברר כי נוסעי אותה הספינה נשבו בידי האיטלקים. שוב נעשו מאמצים להשיג כרטיסי נסיעה שבהתאם לנסיבות היו שלא בנמצא. | תוכנית הנסיעה לארה"ב עברה דרך פורטוגל. העיכובים שנתעוררו אז מתוארים באגרת שכתב אדמו"ר הריי"צ ביום ח' [[אייר]] תש"א: "... חתני הרב הגאון מוהר"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאן ובתי רעיתו מרת מושקא תחי' הנמצאים כעת בעיר ניצא, ותודה לאל כבר יש להם רשיונות כניסה למדינה זו להצלחה והמניעה היא רק מטראנזיט וויזות פורטוגליות ומקומות באחת הספינות הגדולות - מחלקה שניה - ההולכות בזמן היותר קרוב". הודות להשתדלות והמאמצים של אדמו"ר הריי"צ סודרו להם רשיונות המעבר לפורטוגל ונקנו אף כרטיסי נסיעה. מסופר שלאחר שהושגו הכרטיסים לספינה שהפלגתה אמורה היתה להיות אחרונה, הגיע פתאום מברק בהול מאדמו"ר הריי"צ ובו הוראה מפתיעה לבל יסעו באותה הפלגה. רק מאוחר יותר התברר כי נוסעי אותה הספינה נשבו בידי האיטלקים. שוב נעשו מאמצים להשיג כרטיסי נסיעה שבהתאם לנסיבות היו שלא בנמצא. | ||
בסופו של דבר סודר הענין הודות להשתדלותו של הרב מרדכי ביסטריצקי שהתגורר בארה"ב: ברשותו היו שני כרטיסים, אותם רכש עבור חמיו הרב לוי לוגוויר וחמותו מרת רוחמה. הזוג לוגוויר ברח אנטווערפן לניס ומשם לספרד ונתקל בסירוב לקבל אשרות כניסה לפורטוגל (מאוחר יותר נספו השנים במחנה ההשמדה אושוויץ | בסופו של דבר סודר הענין הודות להשתדלותו של הרב מרדכי ביסטריצקי שהתגורר בארה"ב: ברשותו היו שני כרטיסים, אותם רכש עבור חמיו הרב לוי לוגוויר וחמותו מרת רוחמה. הזוג לוגוויר ברח אנטווערפן לניס ומשם לספרד ונתקל בסירוב לקבל אשרות כניסה לפורטוגל (מאוחר יותר נספו השנים במחנה ההשמדה אושוויץ). חתנם, שעמד על צערו של אדמו"ר הריי"צ באין ידו משגת כרטיסי נסיעה לבתו וחתנו, הסכים למסור את הכרטיסים לזכות הרבי והרבנית. מאוחר יותר דרש ממנו אדמו"ר הריי"צ שיסכים לקבל ממנו את מחיר הכרטיס, כיון שברצונו לשלם מכספו. | ||
בתאריך י"ז סיון עלו הרבי והרבנית על סיפונה של הספינה "סורפא פינטא", שהפליגה מליסבון שבפורטוגל בדרך לארצות-הברית. הנסיעה היתה מסוכנת מאד ורק בחסדי ה' לא נפגעה הספינה מירי הנאצים. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק לחותנו האדמו"ר בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה. | בתאריך י"ז סיון עלו הרבי והרבנית על סיפונה של הספינה "סורפא פינטא", שהפליגה מליסבון שבפורטוגל בדרך לארצות-הברית. הנסיעה היתה מסוכנת מאד ורק בחסדי ה' לא נפגעה הספינה מירי הנאצים. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק לחותנו האדמו"ר בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה. | ||
==== | ====הגעתם לארצות הברית{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית, ע' 123 ואילך.}}==== | ||
[[קובץ:ברכות להגעת הרבי והרבנית לארה''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר עיתון ממודעת ברכה שפרסם 'ועד הפועל של אגו"ח בארה"ב וקנדה' בעיתונות היהודית לאחר ההצלה]] | [[קובץ:ברכות להגעת הרבי והרבנית לארה''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר עיתון ממודעת ברכה שפרסם 'ועד הפועל של אגו"ח בארה"ב וקנדה' בעיתונות היהודית לאחר ההצלה]] | ||
ביום שני, כ"ח סיון התש"א, בשעה 10:30 בבוקר, עגנה הספינה בנמל ניו-יארק | ביום שני, כ"ח סיון התש"א, בשעה 10:30 בבוקר, עגנה הספינה בנמל ניו-יארק. | ||
ממשפחת בית הרב הגיעו לקבל את פני הרבי והרבנית בנמל - הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]], בתה [[חנה גוראריה]], חתנה ה[[רש"ג]] ובנם [[בערי גוראריה]]. | |||
אף | אדמו"ר הריי"צ אף שלח משלחת של חסידים ותלמידי הישיבה המבוגרים לקבל את פניהם, תוך שהוא מגלה להם על ידיעותיו המופלגות של חתנו הנעלה. | ||
בתקופה הראשונה לבואם התגוררו בבנין 770. | |||
על אף בקשת החסידים שרצו לתהות על קנקנו של הרבי, נאות הרבי להתוועד רק ביום חמישי בלילה{{הערה|אולי ניתן לתלות זאת בכך שהרבי לא רצה להתוועד לפני שהוא פוגש באדמו"ר הריי"צ, פגישה שאירעה רק ביום '''רביעי''' בצהרי היום (בית משיח גליון 793, ע' 46).}}. בהתוועדות זו נכחו כעשרים וחמשה איש, וכולם יצאו ממנה אחוזי התפעלות. | |||
ידיעות על בואם התפרסמו באותו הזמן במכתבי העת היהודיים, בצירוף ברכות ואיחולים להרמת קרן היהדות, כדוגמת: "יהי בואו לברכה ולהצלחה, להרמת קרן התורה". | |||
ואכן עם בואו של הרבי התחילה תנופה חדשה בהפצת התורה והיהדות, תחילה בארצות-הברית ומאוחר יותר בעולם כולו, וזאת עם יסודו של אדמו"ר (הריי"צ) את המוסדות המרכזיים: "מחנה ישראל" - שמטרתו המוצהרת היא "חיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות מעשיות: לעורר לבות ישראל ולקרבם לתשובה, תורה ומעשים טובים", ועמה גם השאיפה "לפרסם האמת אשר לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה שלמה על ידי משיח צדקנו": הוצאת הספרים "קרני הוד תורה" (קה"ת) - תחתיה גם ספריית "אוצר החסידים ליובאוויטש" - ו"מרכז לעניני חינוך" (מל"ח) שתפקידו היה לדאוג לחנוך בני ובנות ישראל ברוח ישראל סבא- ומסירת ניהולם לידי [[הרבי]]. | ואכן עם בואו של הרבי התחילה תנופה חדשה בהפצת התורה והיהדות, תחילה בארצות-הברית ומאוחר יותר בעולם כולו, וזאת עם יסודו של אדמו"ר (הריי"צ) את המוסדות המרכזיים: "מחנה ישראל" - שמטרתו המוצהרת היא "חיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות מעשיות: לעורר לבות ישראל ולקרבם לתשובה, תורה ומעשים טובים", ועמה גם השאיפה "לפרסם האמת אשר לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה שלמה על ידי משיח צדקנו": הוצאת הספרים "קרני הוד תורה" (קה"ת) - תחתיה גם ספריית "אוצר החסידים ליובאוויטש" - ו"מרכז לעניני חינוך" (מל"ח) שתפקידו היה לדאוג לחנוך בני ובנות ישראל ברוח ישראל סבא- ומסירת ניהולם לידי [[הרבי]]. | ||
| שורה 89: | שורה 93: | ||
==חשיבות היום== | ==חשיבות היום== | ||
{{קובץ|חלוקת קובץ כח סיון}} | {{קובץ|חלוקת קובץ כח סיון}} | ||
[[חסידים]] לא ייחסו חשיבות מיוחדת ליום ההצלה. רק בשנת [[תשי"ז]], כאשר נרשמה הביוגרפיה של ה[[רבי]] בהקדמת [[לוח היום יום]], צויין כי הרבי הגיע לניו יורק בחודש [[סיון]] [[תש"א]], אך גם אז, טרם נכתב התאריך המדוייק. רק עם פרסום סדרת ה[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תשמ"ג]], נודע בציבור כי כ"ח סיון הוא היום בו הגיע הרבי לניו-יורק | [[חסידים]] לא ייחסו חשיבות מיוחדת ליום ההצלה. רק בשנת [[תשי"ז]], כאשר נרשמה הביוגרפיה של ה[[רבי]] בהקדמת [[לוח היום יום]], צויין כי הרבי הגיע לניו יורק בחודש [[סיון]] [[תש"א]], אך גם אז, טרם נכתב התאריך המדוייק. רק עם פרסום סדרת ה[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תשמ"ג]], נודע בציבור כי כ"ח סיון הוא היום בו הגיע הרבי לניו-יורק, אך עדיין לא ראו לציין ענין זה בהתוועדות וכדומה. | ||
בשנת [[תשמ"ו]], במוצאי [[שבת]] פרשת שלח, התקיימה לראשונה ב-[[770]] [[התוועדות]] רבתי-רשמית לרגל יום כ"ח בסיון. ב[[התוועדות]] שקיים הרבי באותו יום, התבטא הרבי כי בעקבות גאולת [[הרבי הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תרפ"ז|י"ב-י"ג תמוז]], נתאפשר בואו ל"[[חצי כדור התחתון]]" ואז התווסף ביתר שאר וביתר עוז ב[[הפצת המעיינות]] חוצה: | בשנת [[תשמ"ו]], במוצאי [[שבת]] פרשת שלח, התקיימה לראשונה ב-[[770]] [[התוועדות]] רבתי-רשמית לרגל יום כ"ח בסיון. ב[[התוועדות]] שקיים הרבי באותו יום, התבטא הרבי כי בעקבות גאולת [[הרבי הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תרפ"ז|י"ב-י"ג תמוז]], נתאפשר בואו ל"[[חצי כדור התחתון]]" ואז התווסף ביתר שאר וביתר עוז ב[[הפצת המעיינות]] חוצה: | ||
| שורה 108: | שורה 110: | ||
==מנהגים== | ==מנהגים== | ||
בשיחת כח סיון תשמ"ט אמר הרבי: "תאריך [[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]] נקבע על ידי רבים מישראל ליום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בכל הפעולות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה, וכבר ראו התוצאות מהתוועדויות אלה במעשה בפועל | בשיחת כח סיון תשמ"ט אמר הרבי: "תאריך [[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]] נקבע על ידי רבים מישראל ליום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בכל הפעולות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה, וכבר ראו התוצאות מהתוועדויות אלה במעשה בפועל יותר מג' שני חזקה. בודאי יהיה כך גם מכאן ולהבא, וגם בשאר המקומות, הן מצד ענין ה"חזקה", והן מצד כללות הענין ד"מצוה גוררת מצוה". | ||
יותר מג' שני חזקה. בודאי יהיה כך גם מכאן ולהבא, וגם בשאר המקומות, הן מצד ענין ה"חזקה", והן מצד | |||
כללות הענין ד"מצוה גוררת מצוה". | |||
יש להתחזק ולהוסיף ביתר שאת וביתר עוז במילוי השליחות שהטיל [[נשיא דורנו]] על כל אחד ואחד | יש להתחזק ולהוסיף ביתר שאת וביתר עוז במילוי השליחות שהטיל [[נשיא דורנו]] על כל אחד ואחד מדורנו זה לעסוק בהפצת התורה והיהדות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה, ובאופן של התעסקות "בכל כחו", ועוד יותר." | ||
מדורנו זה לעסוק בהפצת התורה והיהדות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה, ובאופן של התעסקות | |||
"בכל כחו", ועוד יותר." | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||