יואל טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,137 בתים ,  4 במאי 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:


==קשריו עם הרבי==
==קשריו עם הרבי==
הרבי העריך מאוד את האדמו"ר מסאטמאר. במכתב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=343&hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ"א]}} כותב הרבי:  
לאחר פטירת  מרת חיה רוזא בתו של האדמו"ר באור ל[' חשוון]] [[תשי"ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו"ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש"הרבי מליובאוויטש כאן" ומיד קם האדמו"ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי ובינהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי.  בין הנושאים שנידונו היו: שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב"ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב"ה בתואר 'המקום' ועוד.


{{ציטוטון|במענה על מכתבו מי"ד כסליו, ולפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הרב הגאון כו' מסאטמאר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.
כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין "יש לו זכרון של אחד בדורו"{{הערה|}}, "נדמה לי כי הבקיא בש"ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש"{{הערה|הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין}} וכן התבטא באוזני הנוכחים "הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה"{{הערה|מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383}}. הרבי התבטא על ביקור זה כי "בביקורים ישנו אופן של "בסבר פנים יפות" ויש אופן של "לצאת ידי חובה". הוא קבלני בסבר פנים יפות"{{הערה|ביחידות עם הרב יאלעס בחג הפסח תש"מ}}


לאחר פטירת בתו של האדמו"ר הגיע הרבי לנחמו כששיחתם נמשכת למשך שעה וחצי. כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין "ביי מיר קומט אויס אז דער גרעסטער בקיא בש"ס פון אונזערער דור איז דער ליובאוויטשער רבי" (-נדמה לי כי הבקיא בש"ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש){{הערה|מפי הרב הלפרין שסיפר זאת באוזני הרב יהודה לייב גרונר}}
הרבי העריך מאוד את האדמו"ר מסאטמאר. במכתב מכ"ו [[כסלו]] [[תשט"ז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=343&hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ"א]}} כותב הרבי:
 
{{ציטוטון|לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הרב הגאון כו' מסאטמאר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.
 
במכתב מ[[ר"ח כסלו]] תש"כ כותב הרבי (תרגום מאידיש):
 
{{ציטוטון|פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב"ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט"א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!}}.


לאחר פטירת אימו של הרבי [[הרבנית חנה]] בשנת [[תשכ"ה]], לאחר השעה שתיים אחר חצות לילה של של [[ט' תשרי]] בתום קבלת קהל חסידיו, הגיע רבי יואל לנחם את הרבי שישב [[שבעה]] בבית אמו. קודם לכן התקשר גבאי האדמו"ר ועדכן על השעה המאוחרת בה יתאפשר הביקור והרב [[יהודה לייב גרונר]] שאל על כך את הרבי ונענה "שהסאטמערער רבי לא ימהר, ויבוא כשיוכל". לפני שנכנס עמד האדמו"ר מלוא קומתו והתבונן במשך רגעים אחדים בדמותו של הרבי ואז נכנס פנימה{{הערה| על פי זכרון הרב גרונר}}. הרבי הציע בפני רבי יואל שאלה אותה הקשה גם בפני רבנים נוספים שבאו לבקרו אודות הליכת אבל ל[[מקווה]] בערב [[יום כיפור]] הכרעתו הפסקנית של האדמו"ר הייתה "דער ליובאוויטשער רבי דארף קיינעם נישט פרעגן, ער קען אליין פאסקנען" (-הרבי מליובאוויטש לא צריך לשאול אף אחד, הוא יכול לפסוק בעצמו){{הערה| מזכרון הנ"ל}}.
לאחר פטירת אימו של הרבי [[הרבנית חנה]] בשנת [[תשכ"ה]], לאחר השעה שתיים אחר חצות לילה של של [[ט' תשרי]] בתום קבלת קהל חסידיו, הגיע רבי יואל לנחם את הרבי שישב [[שבעה]] בבית אמו. קודם לכן התקשר גבאי האדמו"ר ועדכן על השעה המאוחרת בה יתאפשר הביקור והרב [[יהודה לייב גרונר]] שאל על כך את הרבי ונענה "שהסאטמערער רבי לא ימהר, ויבוא כשיוכל". לפני שנכנס עמד האדמו"ר מלוא קומתו והתבונן במשך רגעים אחדים בדמותו של הרבי ואז נכנס פנימה{{הערה| על פי זכרון הרב גרונר}}. הרבי הציע בפני רבי יואל שאלה אותה הקשה גם בפני רבנים נוספים שבאו לבקרו אודות הליכת אבל ל[[מקווה]] בערב [[יום כיפור]] הכרעתו הפסקנית של האדמו"ר הייתה "דער ליובאוויטשער רבי דארף קיינעם נישט פרעגן, ער קען אליין פאסקנען" (-הרבי מליובאוויטש לא צריך לשאול אף אחד, הוא יכול לפסוק בעצמו){{הערה| מזכרון הנ"ל}}.
ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] ביום [[ה' מנחם אב]] [[תשכ"ז]] אמר הרבי:"ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של "[[כולו חייב]]"{{הערה|ע"פ מ"ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ"ח ע' א' "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''"}}; הנה הסאטמער רבי,  הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסוהן לא יאפשרו את זה, וממילא אודות "כולו חייב" אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה "[[כולו זכאי]]"".


מסופר {{הערה|1=לפי רשימת הרה"ת ר' יעקב שי' הלוי הורוויץ - ראש-[[חודש שבט]] תשל"ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]], כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]], הגיע לפני כמה שנים לארצות-הברית וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות-הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל-כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש ב' מידות - "[[חסד]]" ו"[[גבורה]]" - ואני ממידת ה[[גבורה]]. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]] (נכנס ביחד עם הרה"ת ר' [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. דיברו בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית). ושאל את הרבי גם כן את השאלה הנ"ל. תשובת הרבי היתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס") ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה...{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}
מסופר {{הערה|1=לפי רשימת הרה"ת ר' יעקב שי' הלוי הורוויץ - ראש-[[חודש שבט]] תשל"ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]], כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]], הגיע לפני כמה שנים לארצות-הברית וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות-הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל-כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש ב' מידות - "[[חסד]]" ו"[[גבורה]]" - ואני ממידת ה[[גבורה]]. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]] (נכנס ביחד עם הרה"ת ר' [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. דיברו בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית). ושאל את הרבי גם כן את השאלה הנ"ל. תשובת הרבי היתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס") ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה...{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}
שורה 34: שורה 42:
הרבי התבטא{{הערה|ביחידות להרב יאלעס ז"ל מובא בספר '[[בסוד שיח]]'}} ב'[[יחידות]]', כי:" בערך בלשון: "איך מיט אים זיינען זייער גוט נאר וואס דען אז זיי האבן זיך אריינגעמישט דתן ואבירם") = אני והוא מסתדרים טוב רק שהתערבו [[דתן ואבירם]]!"
הרבי התבטא{{הערה|ביחידות להרב יאלעס ז"ל מובא בספר '[[בסוד שיח]]'}} ב'[[יחידות]]', כי:" בערך בלשון: "איך מיט אים זיינען זייער גוט נאר וואס דען אז זיי האבן זיך אריינגעמישט דתן ואבירם") = אני והוא מסתדרים טוב רק שהתערבו [[דתן ואבירם]]!"


ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] אמר הרבי:"ישנם שלושה בדורנו שלא יתנו לדור להגיע למצב של "[[כולו חייב]]"{{הערה|ע"פ מ"ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ"ח ע' א' "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''"}}; הרה"ק יואל מסאטמר, הרב קצנלבויגן, ומ.מ.ש." (כאן נקב בשמו הק').
.


==שיטתו בענין הציונות==
==שיטתו בענין הציונות==
3,766

עריכות

תפריט ניווט