321
עריכות
לימוד התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
[[דיבור|כח הדיבור]] של האדם הוא מיועד בדרך כלל עבור הזולת, שיוכל להשתתף בשכלו ומדותיו. בלימוד ישנם פעמים שאדם נחשב "זולת" אל עצמו, והוא כאשר בשעת הלימוד מפריעות לו [[מחשבות זרות]], ואזי מועיל הלימוד בקול, כדי לגרש את ה[[מחשבות זרות|מחשבה זרה]], וכדי שיתרכז בלימודו{{הערה|ספר המאמרים תש"ד ע' 218.}}. | [[דיבור|כח הדיבור]] של האדם הוא מיועד בדרך כלל עבור הזולת, שיוכל להשתתף בשכלו ומדותיו. בלימוד ישנם פעמים שאדם נחשב "זולת" אל עצמו, והוא כאשר בשעת הלימוד מפריעות לו [[מחשבות זרות]], ואזי מועיל הלימוד בקול, כדי לגרש את ה[[מחשבות זרות|מחשבה זרה]], וכדי שיתרכז בלימודו{{הערה|ספר המאמרים תש"ד ע' 218.}}. | ||
== השוואת תלמוד תורה ל[[קיום המצוות|קיום המצות]] == | |||
סוגיא רחבה הנמצאת הן ב[[הלכה]] והן ב[[חסידות]], הוא הנדון אם תלמוד תורה גדול מ[[קיום המצוות|קיום המצות]] או להיפך. | |||
=== [[תורת הנגלה|בתורת הנגלה]] === | |||
ב[[גמרא]]{{הערה|קידושין מ, ב.}} מובאת השאלה "תלמוד גדול או מעשה גדול" ולאחרי מחלוקת בדבר הוכרע שתלמוד גדול, מכיון ש"התלמוד מביא לידי מעשה". על יסוד זה כתבו הפוסקים{{הערה|רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"ג ה"ג. וא[[אדה"ז]] ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ד ס"ב.}} שמעלת תלמוד תורה שקול כנגד כל המצות. | |||
לבד ממעלה זו שע"י לימוד התורה ידע האדם איך לקיים את כל המצות, ישנו מעלה במצות תלמוד תורה מצד מצות בעצמה, ובגמרא{{הערה|מועד קטן ט, רע"ב.}} למדו זאת מהפסוק "כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה"{{הערה|משלי ח, א.}} שאפילו "חפצי שמים" שהם המצות אינם שוים ללימוד התורה. | |||
על יסוד זה נפסק להלכה {{הערה|רמב"ם שם ה"ד. [[הלכות תלמוד תורה]] שם, ס"ג.}} שכאשר ישנו לפני אדם מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים, אינו מפסיק את הלימוד בשביל קיום מצוה זו. | |||
אך יחד עם זאת, במצוה שאי אפשר שיעשה אותה אחרים, צריך להפסיק את לימודו ולקיים את המצוה. ומבאר [[אדה"ז]]{{הערה|[[הלכות תלמוד תורה]] שם.}} שזהו "כי זה כל האדם{{הערה|קהלת יב, יג.}}, כמו שאמרו חכמים{{הערה|ברכות יז, א.}} תכלית חכמה, תשובה ומעשים טובים, ואם אינו עושה כן נמצא למד שלא לעשות, ונוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם". | |||
=== [[תורת החסידות|בתורת החסידות]] === | |||
ב[[תורת החסידות]] ישנם מקומות המפליאים במעלת לימוד התורה על פני קיום המצות, וישנם מקומות בהם מבואר מעלת קיום המצות על לימוד התורה. בהשקפה הכללית בכל אחד ישנו מעלה שאין בשני. | |||
==== תענוג - ביטול ==== | |||
== סגולה לפרנסה ולשמחה == | == סגולה לפרנסה ולשמחה == | ||
| שורה 30: | שורה 48: | ||
== עונג תמידי == | == עונג תמידי == | ||
שלא ככל המצוות, מצווה זו מיועדת שיתענג בה האדם, על ידי [[התבוננות]] בחכמת התורה, אותה רואה אחרי לימוד מעמיק.{{הערה|1=רבינו אברהם מן ההר, נדרים מח א. הקדמת אגלי טל.}} בעקבות תענוג זה עשוי הוא לבוא לידי אהבת השם.{{הערה|1=רמב"ם ספר המצוות, מצווה ג'.}} | שלא ככל המצוות, מצווה זו מיועדת שיתענג בה האדם, על ידי [[התבוננות]] בחכמת התורה, אותה רואה אחרי לימוד מעמיק.{{הערה|1=רבינו אברהם מן ההר, נדרים מח א. הקדמת אגלי טל.}} בעקבות תענוג זה עשוי הוא לבוא לידי אהבת השם.{{הערה|1=רמב"ם ספר המצוות, מצווה ג'.}} | ||
== עם הארץ == | |||
הגמרא{{הערה|1=פסחים מח ב.}} מכנה כנוי של בזיון אודות מי שאינו מקיים מצווה זו "עם הארץ". בגמרא אף כתוב כי "ניתן לנוחרו ב[[יום הכיפורים]] שחל בשבת". עוד אומרת הגמרא כי אסור להתלוות עמו בדרך, שכן חשוד הוא על שפיכות דמים מקל וחומר; ומה על חייו אינו חס - '''ללמוד תורה ולחיות''', על חיי חבירו לא כל שכן. | הגמרא{{הערה|1=פסחים מח ב.}} מכנה כנוי של בזיון אודות מי שאינו מקיים מצווה זו "עם הארץ". בגמרא אף כתוב כי "ניתן לנוחרו ב[[יום הכיפורים]] שחל בשבת". עוד אומרת הגמרא כי אסור להתלוות עמו בדרך, שכן חשוד הוא על שפיכות דמים מקל וחומר; ומה על חייו אינו חס - '''ללמוד תורה ולחיות''', על חיי חבירו לא כל שכן. | ||