321
עריכות
לימוד התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''תלמוד תורה''' הוא [[תרי"ג מצות|מצוה מן התורה]], ומקורו בפסוק "שמע ישראל את החוקים והמשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם"{{הערה| דברים ה, א. ע"פ קידושין, כט, ב.}}. והוא כולל שתי מצות{{הערה|ראה [[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ד ה"ו, ומוזכר בכמה מקומות שם.}}, מצוה אחת היא מצות '''ידיעת התורה''' ומצוה אחת היא מצות '''לימוד התורה'''. | '''תלמוד תורה''' הוא [[תרי"ג מצות|מצוה מן התורה]], ומקורו בפסוק "שמע ישראל את החוקים והמשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם"{{הערה| דברים ה, א. ע"פ קידושין, כט, ב.}}. והוא כולל שתי מצות{{הערה|ראה [[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ד ה"ו, ומוזכר בכמה מקומות שם.}}, מצוה אחת היא מצות '''ידיעת התורה''' ומצוה אחת היא מצות '''לימוד התורה'''. | ||
מצות ידיעת התורה, היא מצוה על כל יהודי לדעת את כל [[תורה|התורה]]. בהגדרת "כל התורה" - איזה חלקים בתורה כלולים בחיוב ואיזה אינם, נחלקו הפוסקים, ויש בזה אופנים שונים{{הערה|ראה [[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס אחרון א'.}}. | מצות ידיעת התורה, היא מצוה על כל יהודי לדעת את כל [[תורה|התורה]]. בהגדרת "כל התורה" - איזה חלקים בתורה כלולים בחיוב ואיזה אינם, נחלקו הפוסקים, ויש בזה אופנים שונים{{הערה|ראה [[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס אחרון א'.}}. [[האריז"ל]] כותב{{הערה|ספר הגלגולים פ"ד. שער הגלגולים הקדמה יא ו-טז. הקדמת שער המצות. [[עץ חיים]] שער מט פ"ה. ועוד. מוזכר ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"א ה"ה, בשם "חכמי האמת", כדרכו כשמזכיר ענין המובא ב[[תורת הקבלה]]. גם מובא ב[[אגרת הקודש - פרק כ"ט]].}}, שכל [[נפש]] מ[[נשמות ישראל|ישראל]] צריכה לעסוק בכל חלקי התורה - [[פרד"ס]], ועל כן, צריכה הנשמה לירד ב[[גלגולים]] רבים עד שילמד את כל חלקי התורה. | ||
מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית החלה על היהודי בכל רגע ביממה, פרט זה לומדים מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}}. | מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית החלה על היהודי בכל רגע ביממה, פרט זה לומדים מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}}. | ||
חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. ראה ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס א', שמביא מהפוסקים אם הוא 'לאו דאורייתא' (כשיטת רבי יצחק מקורביל – הסמ"ק סוף סימן ק"ה) או שהוא קבלה איש מפי איש, וחכמים הם שסמכו זאת בדברי הפסוק (כשיטת הרמב"ם).}}. | חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. ראה ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס א', שמביא מהפוסקים אם הוא 'לאו דאורייתא' (כשיטת רבי יצחק מקורביל – הסמ"ק סוף סימן ק"ה) או שהוא קבלה איש מפי איש, וחכמים הם שסמכו זאת בדברי הפסוק (כשיטת הרמב"ם).}}. | ||
==הלימוד בפה== | |||
===ב[[תורת הנגלה]]=== | |||
[[אדה"ז]] פוסק{{הערה|[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ב הי"ב.}} שלימוד התורה צריך להעשות [[פה|בפה]], אלא אם כן עסוק הוא בעיון שכלי, ולומד זאת מהפסוק "לא ימוש דברי התורה מפיך". ואינו יוצא ידי חובה כאשר מהרהר במחשבה, כפי ההלכה בכל [[תרי"ג מצות|מצות התורה]] התלויות ב[[דבור]]{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן ס"ג, ס"ג.}}. ועל יסוד זה אומר{{הערה|[[אגרת הקודש - פרק כ"ט]].}} שמצות תלמוד תורה הוא נכלל בסוג 'מצוות המעשיות', מכיון שדיבור נחשב מעשה, ע"פ הכלל ש"עקימת שפתיו הוי מעשה"{{הערה|בבא מציעא צ, ב. סנהדרין סה, ב.}}. | |||
===ב[[תורת החסידות]]=== | |||
=== סגולה לפרנסה ולשמחה === | === סגולה לפרנסה ולשמחה === | ||