37,420
עריכות
י"א בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===נולדו=== | ===נולדו=== | ||
*'''[[תרס"ב]] - [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] נולד לאביו [[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]]''' שבדרום [[ | *'''[[תרס"ב]] - [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] נולד לאביו [[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]]''' שבדרום [[אוקראינה]]. | ||
*[[תרפ"ד]] - הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח|שליחו]] האישי של [[הרבי]] בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | *[[תרפ"ד]] - הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח|שליחו]] האישי של [[הרבי]] בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
*[[תרפ"ט]] - הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]]. | *[[תרפ"ט]] - הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]]. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
==עניינו== | ==עניינו== | ||
'''י"א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט | '''י"א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות [[חנוכת המזבח]] שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ"ט כחלק מעבודת חנוכת ה[[משכן]] במדבר. כמסופר ב[[פרשת נשא]] בתורה: {{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}} | ||
בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם). | בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם). | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית".{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}} | האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית".{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}} | ||
ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת [[ | ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת ה[[עשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי"א - עצמותו.{{הערה|שם=כב שבט נב}} | ||
ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם.{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}} | ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם.{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}} | ||