מעלי קבצים, highauser
8,609
עריכות
←נצחיות התורה: הגהה
(←נצחיות התורה: הגהה) |
|||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
רבי [[אלחנן בונים וסרמן|אלחנן וסרמן]] הסביר זאת בשני אופנים: התורה אכן תישאר כפי שניתנה, אך כשם שישנם מצבים מסויימים בהם התורה פוטרת את האדם מהמצוות{{הערה|[[פיקוח נפש]] וכדומה}} כך ביטול המשיח נכתב בתורה כבר בנתינתה - ומשום כך ביטול המצוות הוא אחד מדיני התורה. הסבר נוסף הוא, שכפי שמת פטור בזמן מיתתו מן המצוות{{הערה|1="מאי דכתיב (תהילים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי"? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות" [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} - כך גם אם יקום המת לתחייה ישאר בפטור זה, וכך גם בימות המשיח לא יתבטלו המצוות אלא המתים יהיו פטורים מכך - ולכן דין זה נאמר כהיתר לקבירת מת בתכריכי כלאיים - כיוון שהפטור מהמצוות יהיה רק למת{{הערה|רבי אלחנן וסרמן, 'קובץ שיעורים' חלק ב' סימן כ"ט}}. | רבי [[אלחנן בונים וסרמן|אלחנן וסרמן]] הסביר זאת בשני אופנים: התורה אכן תישאר כפי שניתנה, אך כשם שישנם מצבים מסויימים בהם התורה פוטרת את האדם מהמצוות{{הערה|[[פיקוח נפש]] וכדומה}} כך ביטול המשיח נכתב בתורה כבר בנתינתה - ומשום כך ביטול המצוות הוא אחד מדיני התורה. הסבר נוסף הוא, שכפי שמת פטור בזמן מיתתו מן המצוות{{הערה|1="מאי דכתיב (תהילים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי"? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות" [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} - כך גם אם יקום המת לתחייה ישאר בפטור זה, וכך גם בימות המשיח לא יתבטלו המצוות אלא המתים יהיו פטורים מכך - ולכן דין זה נאמר כהיתר לקבירת מת בתכריכי כלאיים - כיוון שהפטור מהמצוות יהיה רק למת{{הערה|רבי אלחנן וסרמן, 'קובץ שיעורים' חלק ב' סימן כ"ט}}. | ||
בחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום. והכוונה בזה הוא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות בזמן הזה, שלעתיד לבוא יהיה חסר משמעות כביכול, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי דרגת האלקות שעתידה להימשך על ידי המצות לעתיד.{{הערה|אדמו"ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} ומהסיבות לכך, המצוות בזמן הזה מלובשים ב[[יש]] הגשמי שחיותו בזמן הזה הוא מ[[קליפת נוגה]], ולכן ההמשכה שעל ידם הוא מדרגה נמוכה באלקות, ולעתיד שיאיר בכללות העולם אור אלוקי נעלה בכלל, הגילוי שפועלים עתה על ידי מצוות הגשמיים יאבד את חשיבותו. אולם האמור הוא רק בנוגע לאור הנמשך על ידי קיום המצוות אבל האור הנמשך על ידי לימוד הלכות התורה לא יתבטל, כפי שאמרו חז"ל שהם נצחיים וקיימים לעולם. משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות, לפי שההלכה עצמה היא הרצון האלוקי עצמו שלמעלה מהגילוי | בחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום. והכוונה בזה הוא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות בזמן הזה, שלעתיד לבוא יהיה חסר משמעות כביכול, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי דרגת האלקות שעתידה להימשך על ידי המצות לעתיד.{{הערה|אדמו"ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} ומהסיבות לכך, המצוות בזמן הזה מלובשים ב[[יש]] הגשמי שחיותו בזמן הזה הוא מ[[קליפת נוגה]], ולכן ההמשכה שעל ידם הוא מדרגה נמוכה באלקות, ולעתיד שיאיר בכללות העולם אור אלוקי נעלה בכלל, הגילוי שפועלים עתה על ידי מצוות הגשמיים יאבד את חשיבותו. אולם האמור הוא רק בנוגע לאור הנמשך על ידי קיום המצוות אבל האור הנמשך על ידי לימוד הלכות התורה לא יתבטל, כפי שאמרו חז"ל שהם נצחיים וקיימים לעולם. משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות, לפי שההלכה עצמה היא הרצון האלוקי עצמו שלמעלה מהגילוי שיהיה לעתיד.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [[פירוש המילות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/93b.htm צג, ב].}}{{הערה|ראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/2/3/573.htm ספר המאמרים תרל"ט חלק ב עמוד תקע"ג].}} | ||
{{ש}}אולם המצוות שמקיימים עתה אם כי אינם נחשבים כלפי הגילוי לעתיד, הם משמשים הכנה להמשכת הגילוי העצום שיאיר לעתיד, לפי שבאמת אין בכח מעשיו של האדם להמשיך אור נעלה זה, ומעשיו הם רק כלי והכנה לכך.{{הערה|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א עמוד רצא].}} | {{ש}}אולם המצוות שמקיימים עתה אם כי אינם נחשבים כלפי הגילוי לעתיד, הם משמשים הכנה להמשכת הגילוי העצום שיאיר לעתיד, לפי שבאמת אין בכח מעשיו של האדם להמשיך אור נעלה זה, ומעשיו הם רק כלי והכנה לכך.{{הערה|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א עמוד רצא].}} | ||
אמנם ביאורים אלו הם לפי סברת הרשב"א שמצוות בטלות בפועל הוא רק בזמן המיתה ולא לאחריה.{{הערה|אדמו"ר הזקן, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/59d.htm לקוטי תורה דרושים לראש השנה נט, ד].}}{{הערה|1= הרבי, קונטרס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=38 "הלכות..שאינן בטלים" הערה 35].}} אלא שחסידות מוסיפה לשיטה זו שעל אף שאינם בטלות בפועל ההמשכה שעל ידם אינה תופסת מקום. הרבי מסביר כי זהו גם שיטתו של האדמו"ר הזקן שכותב ב[[תניא - פרק ל"ו|תניא פרק לו]] שתחיית המתים הוא חלק מהזמן של קיום המצוות, וביטולם באופן מוחלט יהיה רק באלף השביעי | אמנם ביאורים אלו הם לפי סברת הרשב"א שמצוות בטלות בפועל הוא רק בזמן המיתה ולא לאחריה.{{הערה|אדמו"ר הזקן, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/59d.htm לקוטי תורה דרושים לראש השנה נט, ד].}}{{הערה|1= הרבי, קונטרס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=38 "הלכות..שאינן בטלים" הערה 35].}} אלא שחסידות מוסיפה לשיטה זו שעל אף שאינם בטלות בפועל ההמשכה שעל ידם אינה תופסת מקום. הרבי מסביר כי זהו גם שיטתו של האדמו"ר הזקן שכותב ב[[תניא - פרק ל"ו|תניא פרק לו]] שתחיית המתים הוא חלק מהזמן של קיום המצוות, וביטולם באופן מוחלט יהיה רק באלף השביעי{{הערה|אגרת הקודש חלק ב שם, וכפי שמתבאר בלקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 93 הערה 50 (ולהעיר, שלפי זה מחדש שגם לדעת הרשב"א סוף סוף יבטלו המצוות באלף השביעי).}}. | ||
ביאור נוסף מובא בחסידות כי ביטול המצוות מעשיות לעתיד הוא משום שכל מטרת ה[[מצוות מעשיות]] הוא לצורך הבירור, ואז לאחרי הבירור שוב לא יהיה עניין במצוות.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/11/97c.htm שערי תשובה חלק ב' פרק לב] (המשמעות קצת שיבטלו לגמרי - כשיטת התוספות, אמנם בכמה מקומות (ראה מאמר "איכה" עת"ר בעניין כמצוות רצונך) שיש את במצוות עניין שלא לצורך בירור).}}{{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב}} | ביאור נוסף מובא בחסידות כי ביטול המצוות מעשיות לעתיד הוא משום שכל מטרת ה[[מצוות מעשיות]] הוא לצורך הבירור, ואז לאחרי הבירור שוב לא יהיה עניין במצוות.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/11/97c.htm שערי תשובה חלק ב' פרק לב] (המשמעות קצת שיבטלו לגמרי - כשיטת התוספות, אמנם בכמה מקומות (ראה מאמר "איכה" עת"ר בעניין כמצוות רצונך) שיש את במצוות עניין שלא לצורך בירור).}}{{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב}} | ||