31,671
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 56: | שורה 56: | ||
מנחם אליעזר אטינגר , ממיסדי שכונת זכרון משה בירושלים, נכדו של הרב ברוך מרדכי אטינגר , רבה של בוברויסק, שהיה תלמידו המובהק של בעל ה"תניא" וחתנו של ר' שמואל, הרב האחרון של קהלת וילנה (ר'ברוך מרדכי עלה ארצה בשנת תקפ"ג והיה מראשוני המיסדים את ישוב חסידי חב"ד בארץ); | מנחם אליעזר אטינגר , ממיסדי שכונת זכרון משה בירושלים, נכדו של הרב ברוך מרדכי אטינגר , רבה של בוברויסק, שהיה תלמידו המובהק של בעל ה"תניא" וחתנו של ר' שמואל, הרב האחרון של קהלת וילנה (ר'ברוך מרדכי עלה ארצה בשנת תקפ"ג והיה מראשוני המיסדים את ישוב חסידי חב"ד בארץ); | ||
נח מרדכי סופר | |||
יצחק וייסל | |||
יעקב יוסף סלונים | |||
מנחם יוסף יהודה לייב סלונים | |||
שניאור זלמן זינגר | |||
אלכסנדר סנדר הלוי-אפשטיין | |||
נולד בשקלוב, מחוז מוהילוב, רוסיה הלבנה, בשנת תקצ"ח (1838), לאביו דוד משה (ממשפחת הלוי אפשטיין הנודעת עוד מרוסיה, קרוב למשפחת האדמו"רים לבית שניאורזון מליובאוויטש ולמשפחות גינז בורג, אלכסנדרוב, ריבלין, צייטלין , וכו' וכו') ולאמו העניה בת ר' נחום אלכסנדרוב . נתיתם מאביו בגיל רך מאד ועבר לבית אבי-אמו שהיה, כמו חתנו ר' דוד משה, מותיקי חסידי חב"ד. | |||
לפקודת "האדמו"ר האמצעי" ר' מנחם מנדיל (בעל "צמח צדק ") מליובאוויטש, מיסד הישוב החב"די בחברון, עלה הסבא ר' נחום בשנת תר"ד ארצה והתישב בחברון והעלה עמו גם את נכדו אלכסנדר סנדר בן השש. כאן גדל ולמד בחדרים, בישיבה ובבית-המדרש | |||
לוי אליעזר קלונסקי | |||
נולד בשצדרין, פלך מינסק (עיר חבדית) בשנת תרכ"ג (1863). | |||
לאביו צבי קלאנסקי, בן הרב שלמה זלמן קליא נסקי (במשך השנים, הפכה שם המשפחה: קלונסקי) . ולאמו רוחמה גיטל. | |||
בגיל צעיר נתיתם מאביו, גדל ונתחנך בבית הסבא הרב שלמה זלמן (בימי האדמו"ר בעל "צמח צדק" נתאספו חסידי חב"ד האמידים, ובתוכם ר' שלמה זלמן , קנו שטח גדול של קרקעות מידי שר המחוז באותו פלך, ועליה בנו אנשי החב"ד את העיר שצדרין, על שם רבנו בעל ה"צמח צדק"). | |||
מתתיהו מרדכי וייסמן | |||
נולד בקמנץ-פודולסק, רוסיה, בשנת תרי"ט (1859) לאביו דוד , מצאצאי ר' אברהם דיין , שהיה רב וראשבית-דין בקהלת אודיסה במשך 40 שנה. | |||
בשנת תרכ"ו, בשנתו השביעית, עלה ארצה עם דודו שמשון ודודתו טובה וייסמן (ועל שם-משפחתם נקרא גם הוא וייסמן), שהביאו עמם רכוש גדול בסך 180 אלף רובל. | |||
נתחנך בירושלים בחדר ובישיבה ובחסידות חב"ד, כמנהג אבותיו, והוסמך לרבנות ולשחיטה. | |||
אברהם מדייבסקי, | |||
מצאצאיו בן ציון דינבורג | |||
שניאור זלמן (דב בר) ויילר | |||
אברהם רוטנברג (1834–1927) - חסיד חב"ד, בעל דפוס רוטנברג בירושלים. | |||
חמיו של יואל משה סלומון | |||
ברוך דב קרול |
עריכות