1,323
עריכות
(ערך ראשוני) |
(עריכה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''טהירו עילאה''' הוא | '''טהירו עילאה''' הוא כינוי ל[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]]. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני ה[[צמצום]]. טהירו עילאה נקרא בשם [[אויר קדמון]] ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. ה[[קו וחוט]] הוא השורש ל[[עשר ספירות]] הגלויות. | טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני ה[[צמצום]]. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין "עצם השמים לטוהר". | ||
טהירו עילאה נקרא בשם [[אויר קדמון]] ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. ה[[קו וחוט]] הוא השורש ל[[עשר ספירות]] הגלויות. | |||
על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת [[אחדות פשוטה]]. | |||
במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות חקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מ[[עשר ספירות הגנוזות]]. | במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות חקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מ[[עשר ספירות הגנוזות]]. | ||
במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת [[אותיות חקיקה]], לעומת עשר הספירות של עולם האצילות שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]]. | |||
טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין [[טהירו תתאה]] הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת [[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]]. | |||
==ראו גם== | |||
*[[בריש הורמנותא דמלכא]] | |||
[[קטגוריה:סדר ההשתלשלות]] | [[קטגוריה:סדר ההשתלשלות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] |
עריכות