דוד צבי הילמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
עסק בעיקר בהדרת ספרים והתאמת גירסאות שונות. היה נוהג להגיה מהגיון ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות{{הערה|כלומר: כששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בדרך כלל מפני שטעה מהדמיון שביניהם לחשוב במבט ראשון שהמשפט נכתב בטעות פעמיים בשל הדמיון, ולא הכניסו לתבנית הדפוס.}}. | עסק בעיקר בהדרת ספרים והתאמת גירסאות שונות. היה נוהג להגיה מהגיון ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות{{הערה|כלומר: כששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בדרך כלל מפני שטעה מהדמיון שביניהם לחשוב במבט ראשון שהמשפט נכתב בטעות פעמיים בשל הדמיון, ולא הכניסו לתבנית הדפוס.}}. | ||
כאשר ביקשו ממנו לפרסם מאמר בקובץ התורני [[אור ישראל]] שיוצא לאור במונסי בעריכת הרב [[גדליה אבערלאנדער]] שהוא חסיד חב"ד, | כאשר ביקשו ממנו לפרסם מאמר בקובץ התורני [[אור ישראל]] שיוצא לאור במונסי בעריכת הרב [[גדליה אבערלאנדער]] שהוא חסיד חב"ד, וומכניס גם מחסידי מחב"ד, התבטא שאינו יכול לשתתף בו שכן זה הקובץ יותר מדאי חב"די עבורו{{הערה|מפי העורך הרב [[גדליה אבערלאנדער]]}}. | ||
למרות שזנח דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל ב[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפלה של אדמו"ר הזקן]]. וכן שמר קשר עם מספר חסידי חב"ד שלמדו איתו בישיבת פונביז' כמו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד|מוטל גולדשמיד]] ועוד. | למרות שזנח דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל ב[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפלה של אדמו"ר הזקן]]. וכן שמר קשר עם מספר חסידי חב"ד שלמדו איתו בישיבת פונביז' כמו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד|מוטל גולדשמיד]] ועוד. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בספר [[אבני חן]] על תולדות משפחת חן (בעיקר) החב"דית, מובאים פרקי זכרונות מרשימותיו. | בספר [[אבני חן]] על תולדות משפחת חן (בעיקר) החב"דית, מובאים פרקי זכרונות מרשימותיו. | ||
אף שהיה רגזן ודייקן בטבעו | אף שהיה רגזן ודייקן בטבעו את ביתו היה פתוח בפני קשיי יום, שהיה להם משען ועזרה בחייהם. | ||
==הוצאה לאור== | ==הוצאה לאור== | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
בחלקו האחרון של הספר [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים. | בחלקו האחרון של הספר [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים. | ||
הילמן, שעזב בצעירותו את חסידות חב"ד, ראה צורך להצדיק את עזבתו, וגרס מלחמה ברבי, וכל מענותיו של הרבי אליו הביא אותו להוסיף ולגדף, ועל כן הרבי פסק מלענות לו{{ | הילמן, שעזב בצעירותו את חסידות חב"ד, ראה צורך להצדיק את עזבתו, וגרס מלחמה ברבי, וכל מענותיו של הרבי אליו הביא אותו להוסיף ולגדף, ועל כן הרבי פסק מלענות לו{{הערה| באג"ק הרבי כותב שזאת הסיבה שפסק לענות לו}}. | ||
כנ"ל, סוגיית הגניזה החרסונית פיתחה אצלו רגש של מלחמה של ממש נגד הרבי, ואף שנים לאחר מכן, לא נרגע וקידש את המלחמה ברבי על רקע מעשה זה. ואף בשנותיו האחרונות הסית את פרופסור [[שלמה זלמן הבלין (פרופסר)|שלמה זלמן הבלין]], להמשיך במלחמה זו. | כנ"ל, סוגיית הגניזה החרסונית פיתחה אצלו רגש של מלחמה של ממש נגד הרבי, ואף שנים לאחר מכן, לא נרגע וקידש את המלחמה ברבי על רקע מעשה זה. ואף בשנותיו האחרונות הסית את פרופסור [[שלמה זלמן הבלין (פרופסר)|שלמה זלמן הבלין]], להמשיך במלחמה זו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||