2,357
עריכות
רבי יואל סירקיש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←התייחסויות רבותינו נשיאנו אליו
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מסופר<ref>[[רשימות דברים]] מהדורה החדשה עמ' 120.</ref> שפעם התעכב הצ"צ לסעודת ש"ק ביום, ותמה ע"כ בנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בפניו, בתחילה לא חפץ [[אדמו"ר הצ"צ]] לומר לו מדוע התעכב, בסוף סיפר לו שיש שאלה בדין טריפות העוף, שכל הפוסקים מכשירים והב"ח מטריף, כשנסתלק הב"ח, תבעוהו ע"כ שמטריף. פעם אירעה שאלה בדין זה אצל [[אדמו"ר הזקן]] והכשיר כמו כולם, ובא הב"ח לאדה"ז וביקשו שירד לסוף דעתו ויטריף. ובאותו יום הגיע אדה"ז לנכדו הצ"צ ואמר לו, שכשעלה לעולם העליון עיינו בדינו מדוע קודם הכשיר וטעמו מהעוף והטריף חזרה, וביקש מהצ"צ שיתן סיבה ע"כ, ולכן התעכב. | מסופר<ref>[[רשימות דברים]] מהדורה החדשה עמ' 120.</ref> שפעם התעכב הצ"צ לסעודת ש"ק ביום, ותמה ע"כ בנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בפניו, בתחילה לא חפץ [[אדמו"ר הצ"צ]] לומר לו מדוע התעכב, בסוף סיפר לו שיש שאלה בדין טריפות העוף, שכל הפוסקים מכשירים והב"ח מטריף, כשנסתלק הב"ח, תבעוהו ע"כ שמטריף. פעם אירעה שאלה בדין זה אצל [[אדמו"ר הזקן]] והכשיר כמו כולם, ובא הב"ח לאדה"ז וביקשו שירד לסוף דעתו ויטריף. ובאותו יום הגיע אדה"ז לנכדו הצ"צ ואמר לו, שכשעלה לעולם העליון עיינו בדינו מדוע קודם הכשיר וטעמו מהעוף והטריף חזרה, וביקש מהצ"צ שיתן סיבה ע"כ, ולכן התעכב. | ||
הב"ח | [[אדמו"ר הצ"צ]] אמר על הב"ח<ref>אוצר מנהגי חב"ד ניסן אייר סיון עמ' רס"א ושם עמ' ר"ס: "סיפר [הרה"ק ר"י מנשכיז] שהבעש"ט שאל בחלומו על חדש בזמן הזה אין הדין, וענו אותו שלאחר פטירת הב"ח ציננו את הגיהנם ארבעים. יום מחמת שהיה צריך זה לכבוד הב"ח (ראה שם בהערה הגירסאות בזה). ובבוקר עמד הבעש"ט זלה"ה ושלח להביא שכר מן החדש ושתהו. ואמר, כדאי הב"ח שמתיר כדי לסמוך עליו".</ref>: "הב"ח הוא בר-סמכא. כל הצדיקים חייבים לעבור את הגיהנם, וכאשר נסתלק הב"ח ז"ל ציננו קודם לכן את הגיהנם במשך שישים יום". | ||
בין השאר כותב עליו הרבי<ref>לקו"ש חלק ל"ד עמ' 228, אג"ק חלק כ' עמ' ש"ג.</ref>: "וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) '''דברים נפלאים הכי עמוקים''', ונקודתם, על הכרח לימוד פנימיות התורה, אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר". | |||
בשיחת שמח"ת תש"כ<ref>תורת מנחם חלק כ"ז עמ' 110.</ref> אמר הרבי: "וכפי שמאריך הב"ח64 בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב"ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו"ר חסידי ("אַ חסידישער רבי")..." | |||
==לימוד קבלה== | ==לימוד קבלה== | ||