37,397
עריכות
חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
בחורף [[תש"ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה"ב]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף. | בחורף [[תש"ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה"ב]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף. | ||
לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה | לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו. | ||
ממחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם את מטח היריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה. | ממחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם את מטח היריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה. | ||