יששכר דוב רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,337 בתים ,  4 באפריל 2020
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:


== הקשר לחב"ד==
== הקשר לחב"ד==
האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], ושוב פעם ביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]]. בביקור בתשמ"א שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו"כ דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות
האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], ושוב פעם ביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]].
בביקור בשנת תשל"ג שח הרבי באוזני האדמו"ר כי הוא פגש בדודו רבי אהרן מבעלז וראה שהינו "צורה בלי חומר - מופשט מהגוף". בהמשך לכך נסובה השיחה על שיטת החסידות המדגישה את השמירה על בריאות הגוף כשהרבי מבאר כיצד אין הדבר עומד בסתירה לדברי חז"ל שתוקף בגוף הוא חולשה לנשמה, שדברי חז"ל הללו מכוונים לתוקף בגשמיות - חמימות והתענגות מעניני הגוף שדבר זה מביא לחלישות הנשמה מה שאין כן שיטת החסידות המדגישה את ההכרח בבריאות הגוף שוללת חסרון בבריאות הגוף שחסרון כזה מזיק לבריאות הנשמה.
 
בהמשך היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודה כשהרבי דוחף את האדמו"ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו"רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב"ד כך נהג הרבי הריי"ץ שהדפיס את ספרי אביו הרבי הרש"ב שלא רצה שידפיסו את כתביו ובפרט לא באותיות מרובעות. הרבי הסביר שהסיבה להנהגה כזו היא מצד ירידת הדורות והמחלות הרוחניות שמתווספות כל העת. הרבי הוסיף והביא שני ראיות לכך שבמצבים מסוימים על אף גזירה מצד תלמיד חכם וגדול הדור יש מקום שלא לציית לה - האחת מה'מעשה רב' בנוגע לכתבי ה[[אריז"ל]] שרבי [[חיים ויטאל]] ציווה שלא לגונזם ולאחר מכן התירו גדולי ישראל להוציאם ולפרסמם, והשנייה מהדיון והשקלא וטריא ההלכתיים אודת תלמיד חכם וגדול הדור שציווה שלא להספידו - שיש מקום לומר שמותר להספידו. כהמשך לכך התעניין האדמו"ר מה ההבדל בין פעולת לימוד החסידות על היהודי הלומד ובין פעולתה של התפילה והרבי השיב שקשה מאוד לפעול על בחור ("גם על פרומער בחור") להתפלל באריכות במשך כמה שעות - שדווקא אז תשפיע ותפעל עליו התפילה באמת, אך יותר בנקל לפעול על בחור להגות בתורת החסידות "שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות".
 
הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה, בעבר היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל, ושני השלכות נובעות מכך: האחת היא שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי, חילוק נוסף הנובע משינוי זה הוא שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב"תוכנית הלימודים" מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך ואין לחכות עד שיגדל.
 
בביקור בתשמ"א שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו"כ דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות


האדמו"ר אכן מעודד את חסידיו ללמוד ב[[ספר התניא]] ואחד מפעולותיו הראשונות שעשה בעלותו לכהן כאדמו"ר הוא לייסד חבורות ללימוד חסידות{{הערה|1=ואף התבטא על [[אדמו"ר הזקן]] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 "הרב הדומה למלאך"] {{חב"ד און ליין}} }}.
האדמו"ר אכן מעודד את חסידיו ללמוד ב[[ספר התניא]] ואחד מפעולותיו הראשונות שעשה בעלותו לכהן כאדמו"ר הוא לייסד חבורות ללימוד חסידות{{הערה|1=ואף התבטא על [[אדמו"ר הזקן]] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 "הרב הדומה למלאך"] {{חב"ד און ליין}} }}.
3,766

עריכות

תפריט ניווט