1,449
עריכות
יוסף אברהם הלר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הרב דובר אידיש, עברית, אנגלית אטלקית, וגרמנית שווצרית. | הרב דובר אידיש, עברית, אנגלית אטלקית, וגרמנית שווצרית. | ||
לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל לצד הגאון הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב העלער נותן שיעורים, בזמן זה שימש רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו את מנהגי חב"ד, ומסורותו של רבני חב"ד מדורות. וכשנפטר הרב דבורקין | לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל לצד הגאון הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב העלער נותן שיעורים, בזמן זה שימש רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו את [[מנהגי חב"ד]], ומסורותו של רבני חב"ד מדורות. וכשנפטר הרב דבורקין ב[[תשמ"ה]] נעשה באופן ממיילא כראש הכולל. | ||
כאשר ביקשו שיבא לעבוד במוסדות חב"ד בירושלים, אמר הרבי, אין מי שימלא מקומו כאן. | כאשר ביקשו שיבא לעבוד במוסדות חב"ד בירושלים, אמר הרבי, אין מי שימלא מקומו כאן. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[תמונה:הרב הלר בכולל.jpg|left|thumb|350px|הרב יוסף אברהם העלר מדבר עם קבוצת תלמידים בכולל]] | [[תמונה:הרב הלר בכולל.jpg|left|thumb|350px|הרב יוסף אברהם העלר מדבר עם קבוצת תלמידים בכולל]] | ||
בערש"ק פ' נשא יא סיון תשנ"ב התאלמן מרעייתו הרבנית שרה טושנא יהודית ע"ה. שהיית עסקנית גדולה בעניני נשי ובנות חב"ד ובחינוך בני ישראל | בערש"ק פ' נשא יא סיון [[תשנ"ב]] התאלמן מרעייתו הרבנית שרה טושנא יהודית ע"ה. שהיית עסקנית גדולה בעניני [[נשי ובנות חב"ד]] ובחינוך בני ישראל | ||
מאז פטירת אשתו מיעט מאוד הרב את הופעתיו הציבריות בכנסים והתוועדיות בקראון הייטס. | מאז פטירת אשתו מיעט מאוד הרב את הופעתיו הציבריות בכנסים והתוועדיות בקראון הייטס. | ||
על אף מנהגו להימנע מלהופיע ציבורית, הנה כאשר היה מקרה וחשש להנהגה היפך | על אף מנהגו להימנע מלהופיע ציבורית, הנה כאשר היה מקרה וחשש להנהגה היפך ה[[שולחן ערוך]] לדעתו, לא היסס להגיע ל770 ולמחות. | ||
נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, מיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים. | נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, מיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==התקרבות לחב"ד ולרבי== | ==התקרבות לחב"ד ולרבי== | ||
למד בסלבודקה ישיבה בירושלים וכבר אז ניכר בו משיכה לעולם החסידות. התחיל להימשל לספרי חסידות | למד בסלבודקה ישיבה בירושלים וכבר אז ניכר בו משיכה לעולם החסידות. התחיל להימשל לספרי חסידות כ[[נועם אלימלך]] ו[[מאור ושמש]], שחיזקו את צמאנו ל[[תורת החסידות]], אך חיפש יותר ביאורים שזה משך אותו לתורת חב"ד. | ||
פעם הלך עם אביו לישיבת פונביז' לשמוע שיעור מהגאון הרב שמואל רוזבסקי ע"ה, הרב הלר התלהב מאוד מהשיעור, אמר לו אביו, כל זה לא מגיע לתפלה של אמתע חסידשע רב. | פעם הלך עם אביו לישיבת [[פונביז']] לשמוע שיעור מהגאון הרב שמואל רוזבסקי ע"ה, הרב הלר התלהב מאוד מהשיעור, אמר לו אביו, כל זה לא מגיע לתפלה של אמתע חסידשע רב. | ||
בהיותו במאה שערים התחיל לשמוע לעיתים קלטות של הרבי. דבר שמשך אותו מאוד, כמו כן מאוד התרגש לראות את הדיעה הברורה של הרבי מענה לטענות הסאטמער אחרי [[מלחמת ששת הימים]] | |||
לאחר מכן למד בישיבת בריסק בירושלים בראשות הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]], והפך להיות מבכירי התלמידים בה, דבר שגילו אצלו ההרגשה שצריך משהו מעבר ללימוד הנגלה. | לאחר מכן למד בישיבת בריסק בירושלים בראשות הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]], והפך להיות מבכירי התלמידים בה, דבר שגילו אצלו ההרגשה שצריך משהו מעבר ללימוד הנגלה. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
בירושלים הכיר את החסיד ר' [[אליעזר ננס]], שפעל עליו התרשמות גדולה, ר' לייזר קירבו הרבה ולמד איתו תניא, ולקוטי שיחות ולקוטי תורה, והיכנסו לעולם של תורת חב"ד. (בשנים לאחר מכן, היה נוהג ר' לייזר להתארח אצל הרב הלר). | בירושלים הכיר את החסיד ר' [[אליעזר ננס]], שפעל עליו התרשמות גדולה, ר' לייזר קירבו הרבה ולמד איתו תניא, ולקוטי שיחות ולקוטי תורה, והיכנסו לעולם של תורת חב"ד. (בשנים לאחר מכן, היה נוהג ר' לייזר להתארח אצל הרב הלר). | ||
לאחר מכן, | לאחר מכן, בהיותו בבית אביו בשוויץ, המשיך להיפגש עם ר' לייזר שהיה מגיע בתור שד"ר לטובת תורת אמת. הרב ננס קיבל מהרבי הוראות מיוחדות כיצד לקרב את הרב הלר, ובניהם להוראות לרב הלר ללמוד עם רעייתו את הדברים שהוא לומר בתחילה עם הרב ננס. | ||
כמו כן התקרב הרבה על ידי הרב [[אברהם צבי כהן]], והרב [[משה וובר]], שמעולם התפעל מאשיותם, וכן מהתמסורם למבצע תפלין ליד הכותל המערבי, שקירבו כל יהודים, והזכירו להם את צור מחצבתם<ref>הרב | כמו כן התקרב הרבה על ידי הרב [[אברהם צבי כהן]], והרב [[משה וובר]], שמעולם התפעל מאשיותם, וכן מהתמסורם למבצע תפלין ליד הכותל המערבי, שקירבו כל יהודים, והזכירו להם את צור מחצבתם<ref>הרב הלר מספר שפעם עוד קודם התקרב לחב"ד עמד ברחבת הכותל המערבי והגיע יהודי מגודל שער וכו' ואמר לרב משה ובר שהוא מצאצי ר' [[יעקב יוסף מפולנא]] התרגש הרב ובר ואמר לו: אתה צאצא של בעל ה"תולדות", בהרגשות גדולה, הדבר קירב את היהודי ליהדות, ואותי לחסידות.</ref>. | ||
באלול תש"ל הגיע לרבי, והתוועדות הראשונה שהיה אצל הרבי הי' ח"י אלול תש"ל. | באלול תש"ל הגיע לרבי, והתוועדות הראשונה שהיה אצל הרבי הי' ח"י אלול תש"ל. | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
בשנת [[תשמ"ו]] נבחר כחבר ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] בבחירות חוזרות לאחר שהרב [[דוד חנזין]] מפתח תקוה, שנבחר לרב השכונה נשאר בתפקידו הקודם בהוראת הרבי. | בשנת [[תשמ"ו]] נבחר כחבר ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] בבחירות חוזרות לאחר שהרב [[דוד חנזין]] מפתח תקוה, שנבחר לרב השכונה נשאר בתפקידו הקודם בהוראת הרבי. | ||
שמועה אומרת | שמועה אומרת ו[[הרבנית חיה מושקא]] זי"ע התבטא עליו שהוא "פיינער יונגרמאן" (אברך מיוחד). זהו ביטוי נדיר ביותר, מכיון שהרבנית זצ"ל, בדרכה בהצנע לכת, כמעט ולא הביע דעתה על הנעשה בקהילה. וזה גרם לרבים מהקהל לבחור בו. | ||
בהיותו בבית הדין, עסק הן בעניני הכשרות, והן בעניני ממונות, הרב העלער הנהיג קו תקיף במיוחד. באופן של "לא תגורו מפני איש"{{הערה|דברים א יז.}}. | בהיותו בבית הדין, עסק הן בעניני הכשרות, והן בעניני ממונות, הרב העלער הנהיג קו תקיף במיוחד. באופן של "לא תגורו מפני איש"{{הערה|דברים א יז.}}. | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
[[תמונה:YKAH.jpg|left|thumb|350px|הרב העלער בשיחה עם החוזר הרב [[יואל כהן]], בכולל בתשע"ד]] | [[תמונה:YKAH.jpg|left|thumb|350px|הרב העלער בשיחה עם החוזר הרב [[יואל כהן]], בכולל בתשע"ד]] | ||
הרב מוסר שיעורים של "חבורה", היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי, הכולל לא מיועד ללימוד מסויים, אלא כל אחד צריך ללמדו | הרב מוסר שיעורים של "חבורה", היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי, הכולל לא מיועד ללימוד מסויים, אלא כל אחד צריך ללמדו ב[[מקום שליבו חפץ]]. | ||
שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת, שמוליך את הלומדים מהסוגיות בגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד הלכה למעשה, ויצא להם שם כשיעורים מיוחדים ביותר. | שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת, שמוליך את הלומדים מהסוגיות בגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד הלכה למעשה, ויצא להם שם כשיעורים מיוחדים ביותר. | ||
| שורה 93: | שורה 93: | ||
בכלל מאז פרישתו מהבי"ד בשנת תנש"א הפסיק כמעט להביע דיעה פולטית או כל ענין ששייך למחלוקת בין צדדים, אלא אם כן נוגע לעניני יראת שמים לדעתו. | בכלל מאז פרישתו מהבי"ד בשנת תנש"א הפסיק כמעט להביע דיעה פולטית או כל ענין ששייך למחלוקת בין צדדים, אלא אם כן נוגע לעניני יראת שמים לדעתו. | ||
אך בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים. והוא מהמו"ץ | אך בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים. והוא מהמו"ץ הפופלארים בשכונת קראון הייטס | ||
הרב גם מורה דרך לרבים מחוץ | הרב גם מורה דרך לרבים מחוץ ל[[קראון הייטס]], ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות שמתקרבים ל[[ליובאוויטש]], שרואים בו מנהיג של פשרה, בין העולם החרדי ל[[ליובאוויטש]]. | ||
הרב הלר הינו צאצא ישיר להרב ר' [[יום טוב ליפמן הלר]], בעל ה'תוספות יום טוב'. | הרב הלר הינו צאצא ישיר להרב ר' [[יום טוב ליפמן הלר]], בעל ה'תוספות יום טוב'. | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
לדעתו על כל אחד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא כל יום, כי היא עיקר התורה שבעל פה, ולא מספיק לימוד ההלכה וכיוצא בזה. | לדעתו על כל אחד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא כל יום, כי היא עיקר התורה שבעל פה, ולא מספיק לימוד ההלכה וכיוצא בזה. | ||
הרב | הרב הלר מביע בשיחותיו התנגדות חריפה לכל עניני מודנזציה הנקרא בלשונו התייוונות. | ||
מעורר באופן תדיר שחסיד חב"ד הינו מי שמהדר במצוות. אחרת לא ראוי להימנות על עדת החסידים. | מעורר באופן תדיר שחסיד חב"ד הינו מי שמהדר במצוות. אחרת לא ראוי להימנות על עדת החסידים. | ||