אוצרות חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2,330 בתים ,  17 במרץ 2020
למה להתפלפל באגדות?
(עריכה)
(למה להתפלפל באגדות?)
שורה 6: שורה 6:
מאוחר יותר, כאשר ערך רבי [[מאיר פאפירש]] - תלמידו של רבי יעקב צמח - את חיבורו "דרך עץ החיים", שהוא הספר [[עץ חיים]] הנדפס שלפנינו, שילב בתוכו גם חלקים מ"אוצרות חיים" - כאשר בסיומו של כל נושא, מובאים דברי האוצרות חיים בכינוי "מ"ת" (מהדורה תנינא).
מאוחר יותר, כאשר ערך רבי [[מאיר פאפירש]] - תלמידו של רבי יעקב צמח - את חיבורו "דרך עץ החיים", שהוא הספר [[עץ חיים]] הנדפס שלפנינו, שילב בתוכו גם חלקים מ"אוצרות חיים" - כאשר בסיומו של כל נושא, מובאים דברי האוצרות חיים בכינוי "מ"ת" (מהדורה תנינא).


הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקמ"ג]] בקוריץ (וכן כמה פעמים מאוחר יותר, בגירסאות שאינן תואמות למקור). הספר מובא פעמים רבות בחסידות, וישנם גם מאמרים המוקדשים לבאר את תוכנו. באגרות קודש מצטט הרבי את הפירוש "איפה שלימה" על הספר, מאת המקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/265 חלק ב']}}.
הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקמ"ג]] בקוריץ (וכן כמה פעמים מאוחר יותר, בגירסאות שאינן תואמות למקור). הספר מובא פעמים רבות בחסידות, וישנם גם מאמרים המוקדשים לבאר את תוכנו. באגרות קודש מצטט הרבי את הפירוש "איפה שלימה" על הספר, מאת המקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/265 חלק ב', אגרת רסה].}}.


==שם הספר==
==שם הספר==
שמו של הספר "אוצרות חיים" מרמז על [[ספירת הבינה]] או על [[ספירת המלכות]], וכמו שמבאר [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|תורת חיים וישב קצח, א}} אודות הפסוק "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", שמשמע מלשון "ארצות" שיש ב' ארצות של חיים העליונים, דהיינו שיש שני מיני כלים לאור החיים העליונים, דחיים לשון רבים שהן בחינות ריבוי של אור וחיות האלקי העליון המתפשט בכמה מדריגות שונות, וכללותם המה ב' מדריגות ארצות החיים, שני ארצות ארץ עילאה - [[ספירת הבינה]], וארץ תתאה - ספירת המלכות, והן שני מיני גן עדן, [[גן עדן התחתון (בחסידות)|גן עדן התחתון]] ו[[גן עדן העליון (בחסידות)|גן עדן העליון]], והוא הנקרא "אוצרות חיים", דארצות ואוצרות ענין אחד הוא שהוא מקום קיבוץ האורות של חיים העליונים הכלולים בבחינת [[מלכות דאצילות]].
הספר נקרא בשם זה על ידי רבי יעקב צמח, על שם כותב הספר - רבי חיים ויטאל, וכן כדי לרמז על גניזת הכתבים בבית החיים, וכן "על שם שיצאו עתה לנו חיים לעבודתו ית' וית'"{{הערה|בהקדמתו הנ"ל.}}.


למעשה קיימת מחלוקת בין הלומדים אודות תכלית הספר. בכל תפוצות לימוד עולם הקבלה ובכל הישיבות של עולם הקבלה בעולם נהוג להתחיל את לימוד הקבלה על ידי הספר אוצרות חיים, והם סוברים שהאר"י ז"ל כתב את הספר על מנת להוות פתח ללומדים שעדיין אינם בקיאים בתורת הקבלה וזקוקים לדעת היסודות של תורת הקבלה. (לפי דעה זו כנראה שהשם אוצרות חיים נקרא על שם ספירת הבינה, כי לימוד הקבלה נקרא בכמה מקומות על שם ספירת הבינה שהיא הבנת פנימיות הדברים).
לעומת זאת דעתו של בעל הסולם היא כי היסודות העיקריים של תורת הקבלה כלל לא נתבארו בספר אוצרות חיים אלא בספרים אחרים של האר"י הקדוש כגון בשער ההקדמות וב[[מבוא שערים]], ולדעתו הספר אוצרות חיים נועד רק בשביל לסכם את העניינים (כאדם המניח את חפציו בצורה מסודרת באוצר על מנת לשומרם). (לפי דעה זו כנראה שהשם אוצרות חיים מורה על ספירת המלכות שעניינה לסכם את חשבון הענינים ולא להעמיק בעומקו של דבר).
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ספרי קבלה}}
{{ספרי קבלה}}
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]

תפריט ניווט