ליקוטי אמרים - פרק ב': הבדלים בין גרסאות בדף

{{תניא}}'''בפרק ב'''' מתחיל ביאור מהות ה[[נפש האלוקית]] וכוחותיה{{הערה| הביאור מסתיים בפרק ה}} - נפש שיש ליהודי בלבד. בפרק זה מבואר מקור ה[[נשמה|נשמות]] וכיצד הן נמשכות לכל יהודי.

 

בפרק א' הוסבר, שהנפש הראשונה אצלנו (הנפש שאנו מרגישים) אינה הנפש האלוקית כי אם הבהמית. חיי גופנו, השכל והרגש שלנו, ואפילו המידות הטובות המוטבעות בנו (רחמנות וגמילות חסדים) '''אינם''' מהנפש האלוקית אלא מנפש הבהמית.

 

הנפש השניה אינה כלל חלק מהעולם - העולם וכל הקשור לו אינם "מעניינים" אותה. הנפש השניה נקראת '''אלוקית''', כי כשמה כן היא: '''חלק אלוקה ממעל ממש.''' נפש זו רואה ושומעת, מבינה ומרגישה - אלוקות בלבד.

 

שורש '''כל''' הנפשות - אחד הוא, '''כל הנפשות''' יונקות את חיותן מנשיא הדור. גם כשיורדות הנשמות לגוף נמוך ביותר הן אינן משנות את מהותן האלוקית.

 

נמצא,'''שלכל יהודי יש נפש אלוקית.'''

 

למרות שנפשות '''כל''' ישראל הוא אחד - באלוקות [[ממש]] (כנפיחה היוצאת מפנימיות האדם), הן נמשכת לכל אחד לפי דרגתו הוא (כטיפה היורדת ומשתנה בבטן האם ממדרגה למדרגה).

'''בכלל:''' בדורות הראשונים היו [[נשמה|נשמות]] מעולות שבבחינת [[ראש]], ואילו בדורות האחרונים ה[[נשמה|נשמות]] בבחינת [[עקב]].

 

'''ובפרט:''' גם בכל דור בפני עצמו ישנן [[נשמה|נשמות]] שבבחינת ראש (ה[[צדיק|צדיקים]] שבכל דור), ו[[נשמה|נשמות]] שבבחינת עקב (עמי הארץ).

כל אחד ואחד מאנשי הדור - ואפילו המנגדים לנשיא - מקבל את חיותו [[מנשיא הדור]] (כשם שכל אברי האדם - ואפילו העקב - קשורים לראש ומקבלים ממנו את חיותם). אך כל זה (שלכל יהודי יש נשמה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש) הוא רק לגבי ה[[נשמה]] עצמה, שונה הדבר בתכלית לגבי [[לבוש|לבושי]] ה[[נשמה]] (=כוחות המחשבה הדיבור והמעשה של האדם): הם אינם שווים, ואינם באים ממקור אחד, ותלויים ב[[קדושה|קדושת]] ה[[זיווג]].