אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקשר עם חב"ד
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==הקשר עם חב"ד== | ==הקשר עם חב"ד== | ||
התייחסות מעניינת של הרבי התרחשה תקופה אחרי פטירתו של החזון איש בפורים תשט"ז. זאת בעקבות אמירה של ה[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן כהן]] שהתבטא ב[[התוועדות חסידית]], כי החזון איש בשמים מקנא בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים התלוננו על כך לרבי. ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשט"ז]] הזכיר הרבי את הסיפור וביאר שיש צדק בדבריו. והוא על פי מאמר חז"ל{{הערה|בבא בתרא ע"ה, א.}}: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", וביאר הרבי כי מחד גיסא הנשמה למעלה מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו (ובעניינו [[תורת החסידות]]) (דבר שלא הכיר בה בהיותו בעולם הזה) ושם היא משתוקקת להכירה וללמדה, ומאידך היות ולא עסק בה (ובפרט שהיה ברצון ואף התנגד לה) אין מניחים אותה להיכנס לחופה, לפי ש[[תשובה]] אינה מועלת רק בעולם הזה. ומסיבה זו היא רק "נכווית" מהחופה.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/158.htm תורת מנחם חלק טז עמוד 158].}} | התייחסות מעניינת של הרבי התרחשה תקופה אחרי פטירתו של החזון איש בפורים תשט"ז. זאת בעקבות אמירה של ה[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן כהן]] שהתבטא ב[[התוועדות חסידית]], כי החזון איש בשמים מקנא בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים התלוננו על כך לרבי. ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשט"ז]] הזכיר הרבי את הסיפור בצטטו את הטענות שנשלחו כיצד ניתן לומר כך על "גדול שבגדולים ופוסק, יהודי שידע ללמוד וישב כל ימיו באוהלה של תורה"{{הערה|על פי סרט ההקלטה מההתוועדות.}} וביאר שיש צדק בדבריו. והוא על פי מאמר חז"ל{{הערה|בבא בתרא ע"ה, א.}}: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", וביאר הרבי כי מחד גיסא הנשמה למעלה מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו (ובעניינו [[תורת החסידות]]) (דבר שלא הכיר בה בהיותו בעולם הזה) ושם היא משתוקקת להכירה וללמדה, ומאידך היות ולא עסק בה (ובפרט שהיה ברצון ואף התנגד לה) אין מניחים אותה להיכנס לחופה, לפי ש[[תשובה]] אינה מועלת רק בעולם הזה. ומסיבה זו היא רק "נכווית" מהחופה.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/158.htm תורת מנחם חלק טז עמוד 158].}} | ||
בספר [[משבחי רבי]]{{הערת שוליים|משבחי רבי, עמ' 126.}} מובאת עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר [[הרבי]] אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] והרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]], אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - ענה [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}. | בספר [[משבחי רבי]]{{הערת שוליים|משבחי רבי, עמ' 126.}} מובאת עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר [[הרבי]] אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] והרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]], אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - ענה [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}. | ||