שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,634 בתים ,  12:30, 24 בפברואר 2020
אין תקציר עריכה
{{תניא}}
'''פרק י"ח- האהבה המסותרת''' של [[ספר התניא]] ממשיך לבאר את הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד", ומבאר את המילה "מאוד". מבואר ענין ה[[אהבה המסותרת]] ש[[ירושה]] לנו מאבותינו בכל אחד מ[[ישראל]], ולכן יש בכח של כל ישראל, ואפילו נשים ועמי ארצות למסור את נפשם על קידוש ה'.
==מבוא לפרק==
לאחר שבפרק הקודם ביאר עבודת השם שהתבארה בשני הפרקים הקודמים אמנם קרובה, אבל לא '''מאד'''. הרי ישנם אנשים{{הערה|בלשון [[אדמו"ר הזקן ]] "מי שאין דעתו יפה.}} שהמוח והלב שנתן להם הקב"ה לא יכולים להוליד אהבת ויראת השם. יסביר הרבי שישנה דרך נוספת לעבוד את עבודת הבינוני שהוא באהבה ויראה שכליים השם, והיא קרובה מאד לכל אחד ואחת: במקום להוליד אהבה חדשה{{הערה|על ידי התבוננות, ובזה פירש כמבואר בשני הפרקים הקודמים (ט"ז-י"ז).}}, יכול הוא לעורר את הפסוק כי קרוב אליך הדבר מאודהאהבה הקיימת אצלו{{הערה|שכל יהודי נולד איתה. והיא הנקראת "אהבה מסותרת", משום שבדרך כלל לא רק שאינה גלויה אלא עוד זאת שאיננו מודעים כלל לקיומה.}}. אלא שכדי להבין כיצד מעוררים אותה יש להבין תחילה מהי. בפרקים הבאים{{הערה|י"ח עד כ"ה.}} תוסבר מהות אהבה זו וכיצד מעוררים אותה. '''בפרקים י"ח-י"ט''' מוסברים שורשה, עניינה, ופעולתה של האהבה המסותרת. '''בפרקים כ-כ"ב''' מוסברים הדביקות שנפעלת אצל יהודי על ידי אחדות השם, שב וממשיך אדמולעומת הפירוד שגורמת לו עבודה זרה. '''בפרקים כ"ר הזקן לבאר את הפסוק הנג-כ"לד''' מוסבר שדביקות ופירוד אלו הם לא רק על ידי קידוש השם ועבודה זרה, בתוספת ביאור שיש מדריגה נוספת ששייכת אלא על ידי כל מצווה, וכל עבירה. ועל סמך כל זה יוסבר בפרק כ"ה '''כיצד קרוב מאד''' לכל אחד מישראל מטבעו אפילו מבלי התבוננות והיא ה[[ואחת לעורר אצל עצמו אהבה מסותרת]] שיש לכל איש שהוא מזרע ישראלזו.
==גוף הפרק==
==סיכום הפרק==
בשני הפרקים הראשונים{{הערה|של ההסבר איך מעוררים את האהבה המסותרת (י"ח-י"ט).}} מסביר הרבי את מהותה של האהבה המסותרת: שורשה, עניינה, כיצד היא ירושה לנו וכיצד היא כוללת גם יראה. בפרק הנוכחי מוסברים שניים מתוך ארבעת העניינים: '''כיצד היא ירושה לנו''' - האבות הקדושים{{הערה|אברהם, יצחק ויעקב.}} זכו לנו בעבודתם{{הערה|לכל אחד מישראל יש בטבעו קדושה שהיא האהבה המסותרת, והבאה בירושה מהאבות הקדושים שמורישים לנו [[נפש רוח ונשמה]] דקדושה, כי לכל אחד מישראל יש שורש לכל הפחות ב[[מלכות דעשיה]], שבה מלובש בהעלם כל הספירות העליונות עד חכמה דאצילות, ומכח זה יש לכל אחד מישראל כח למסירות נפש על קידוש השם, אפילו לקל שבקלים.}}, שלכל צאצאיהם עד עולם תהיה נשמה קדושה. '''שורשה''' - שורש הנשמה הוא מאור אין סוף ברוך הוא, המתלבש בחכמה שבנפש של כל יהודי - אפילו קל שבקלים.
==מושגים יסודיים בפרק==
1,518

עריכות

תפריט ניווט