1,519
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
{{תניא}}
'''פרק ח - הפירוד מאלוקות שנגרם על ידי עניינים פשוטים'''
==הקדמה==
פרק זה הוא האחרון (מתוך שלושה) המבאר את עניינה של הנפש הבהמית.בפרק הקודם התבארה חומרתן של לבושי הנפש, ובפרק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את הפעולות שנגרמות כתוצאה מאכילת אוכל שאינו כשרבא הרבי להראות עד היכן מגיעים הדברים, האכול מאכלים כשרים בתאוה בלבדעל ידי שמביא דוגמאות למעשים פשוטים (יום יומיים, ועל דברים בטלים וביטול תורהשאדם דש בעקביו), וכן שמפרידים את האיסור ללמוד מחוכמת האומות האדם מאלוקות:(הדוגמאות מובאות על אם כן נצרך ללימוד התורה.פי סדר חומרתן)
==טקסט==
==סיכום==
בפרק מובאות (לפי סדר חומרתן) דוגמאות לחמש דרגות בטומאה הנגרמות על ידי מעשים פשוטים יום יומיים:
'''א. מאכלות אסורות''' (אפילו מדרבנן) '''מטמאים את הגוף'''. ואפילו אם חזר בתשובה צריך לעבור חיבוט הקבר כדי לטהרו.
'''ב. דיבורים בטלים''' בהיתר (שאינם אסורים) '''מטמאים את הנפש''', וצריך לעבור יסורי כף הקלע לטהרה.
'''ג. דיבורים אסורים''' מטמאים יותר, ולטהר אותה צריך בנוסף לכף הקלע גם גהינום.
'''ד.''' לטהר את הנפש '''מביטול תורה''' צריך שלושה דברים:
כף הקלע - לטהרה מדברים בטלים.
גהינום - לטהרה מעצלות.
עונשים חמורים" נוספים.
'''ה. חכמות חיצוניות''' (כל לימוד שאינו תורה) הוא קודם כל '''דברים בטלים''', בנוסף הוא גם '''ביטול תורה''', ובעיקר הוא '''מטמא את המוחין''' (ולא רק את המידות) - ועל מנת להטהר זקוקה הנפש '''לכל''' העונשים לעיל.
