1,603
עריכות
ליקוטי אמרים - פרק ו': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''הנפש הבהמית''' | |||
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
''' | לאחר ביאור הנפש האלוקית ולבושיה (בפרקים א-ה), ניגש הרבי הזקן לבאר בקצרה את עניינה של הנפש הבהמית. הביאור נחלק '''לשלושה''' פרקים (ו-ח), כאשר הפרק הראשון (הנוכחי) מסביר מנין מגיעה הנפש הבהמית (מהו מקורה), מה מהותה ועניינה ומה הוא ה"מבוקש" שלה. | ||
==טקסט== | ==טקסט== | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
הנפש הבהמית ולבושיה נמשכים מה"סטרא אחרא" (=הצד האחר, כלומר- לא מהקדושה). ההבדל בין קדושה לטומאה הוא בביטול: ככל שנברא יותר "מרגיש את עצמו", הוא יותר נפרד מאלוקות. | |||
זו | אלא שבטומאה שתי דרגות זו למטה מזו: | ||
א. הנפש הבהמית עצמה נלקחה מקליפת נוגה (שהיא '''ממוצע''' בין הקדושה לשלוש קליפות הטמאות לגמרי). עניינה ומהותה הוא לחיות את הגוף ולכן כל חפצה ותשוקתה הם ענייני הגוף (ממון, כבוד ותענוגות), אך מצד עצמה אינה '''מנגדת''' לאלוקות. | |||
ב. אך לבושיה טמאים יותר ממנה - והם משלוש קליפות הטמאות. ולכן מחשבה דיבור ומעשה של איסור (ואפילו "סתם" - בלי כוונה, או שאינם מועילים לקדושה) מטמאים את הנפש '''יותר ממה שהיא מצד עצמה''' (ומורידים אותה לשלוש קליפות הטמאות לגמרי). | |||
==צילום דפוס התניא== | ==צילום דפוס התניא== | ||