37,403
עריכות
שמואל וינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
| | |שם=שמואל וינברג סלונים | ||
| | |תמונה=[[קובץ:Burial from rabbi shmuel mslonim.jpg|250px]] | ||
|כינוי=ה"דברי שמואל" | |||
|תיאור=קברו של רבי שמואל מסלונים בוורשה | |||
|תאריך לידה=[[תר"י]] | |||
|מקום לידה= | |||
|תאריך פטירה=[[י"ט שבט]] [[תרע"ו]] | |||
|מקום פטירה=[[וורשה]] | |||
|מקום פעילות= | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|רבותיו= | |||
|תלמידיו= | |||
|חיבוריו=דברי שמואל | |||
|השתייכות=[[סלונים]] | |||
}} | }} | ||
רבי '''שמואל וינברג מסלונים''' ([[תר"י]] - [[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]]), מכונה '''הדברי שמואל''' על שם ספרו או '''הפאטער''' (=הדוד, כפי שהיה מכנהו אחיינו ה[[אדמו"ר]] רבי אברהם וינברג (השלישי)). היה ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות סלונים]]. עמד בראשה החל משנת תקצ"ג ועד לפטירתו בשנת [[תרע"ו]]. | רבי '''שמואל וינברג מסלונים''' ([[תר"י]] - [[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]]), מכונה '''הדברי שמואל''' על שם ספרו או '''הפאטער''' (=הדוד, כפי שהיה מכנהו אחיינו ה[[אדמו"ר]] רבי אברהם וינברג (השלישי)). היה ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות סלונים]]. עמד בראשה החל משנת תקצ"ג ועד לפטירתו בשנת [[תרע"ו]]. | ||
| שורה 8: | שורה 20: | ||
נולד לרב יחיאל מיכל אהרן, בנו של מייסד חסידות סלונים רבי אברהם וינברג. בילדותו ביקר אצל רבי משה מקוברין בשנה האחרונה לחייו. את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סביו מייסד חסידות סלונים. עם זאת הרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, בהם רבי חיים הלברשטאם אצלו שהה תקופה ארוכה ורבי דוד משה מטשורטקוב. | נולד לרב יחיאל מיכל אהרן, בנו של מייסד חסידות סלונים רבי אברהם וינברג. בילדותו ביקר אצל רבי משה מקוברין בשנה האחרונה לחייו. את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סביו מייסד חסידות סלונים. עם זאת הרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, בהם רבי חיים הלברשטאם אצלו שהה תקופה ארוכה ורבי דוד משה מטשורטקוב. | ||
נמנה בין מנהיגי דורו וניהל פעילות עניפה בענייני הציבור. ניהל יחד עם [[החפץ חיים]] קרן כספים שתמכה בהקמת [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] ו[[מקווה|מקוואות]]. השתתף בהקמת ארגון "כנסת ישראל", פעל להקמת תנועת "מחזיקי הדת" שהתנהלה תחת שם זה עד להקמת תנועת [[אגודת ישראל]] שאף בהקמתה היה שותף מלא {{הערה| בספר "ומעיין מבית ה'" כותב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]: "בטח נודע לו דבר ההתעוררות בעין חברת מחזיקי הדת, לייסד במדינתנו, אשר המתעסק בזה הוא הרבי ד'''סלאנים'''"}}. בפעילותו העניפה עמד בקשר מתמיד עם רבי [[חיים מבריסק]], החפץ חיים, הגדול ממינסק, [[ | נמנה בין מנהיגי דורו וניהל פעילות עניפה בענייני הציבור. ניהל יחד עם [[החפץ חיים]] קרן כספים שתמכה בהקמת [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] ו[[מקווה|מקוואות]]. השתתף בהקמת ארגון "כנסת ישראל", פעל להקמת תנועת "מחזיקי הדת" שהתנהלה תחת שם זה עד להקמת תנועת [[אגודת ישראל]] שאף בהקמתה היה שותף מלא {{הערה| בספר "ומעיין מבית ה'" כותב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]: "בטח נודע לו דבר ההתעוררות בעין חברת מחזיקי הדת, לייסד במדינתנו, אשר המתעסק בזה הוא הרבי ד'''סלאנים'''"}}. בפעילותו העניפה עמד בקשר מתמיד עם רבי [[חיים מבריסק]], החפץ חיים, הגדול ממינסק, [[אדמו"ר הרש"ב]], האמרי אמת ועוד רבים. בקשריו עם אדמו"רי ורבני דורו השתמש רבות עם שליחו בן אחיו רבי אברהם וינברג (השלישי) שהפך בעצמו לימים כאדמו"ר מסלונים. | ||
כדרכם של אדמו"רי חסידות סלונים עמד בקשר הדוק עם היישוב החסידי ב[[ארץ ישראל]] ותמך בהם בכל כוחו. בצעירותו ביקר פעמיים בארץ. עמד בנשיאות [[כולל רייסין]] שתמך במאות משפחות שגרו ב[[טבריה]], [[צפת]] ו[[ירושלים]] והתרים עבורו כספים רבים. בשנת [[תר"ס]] פעל להקמת ישיבת אור תורה על ידי חסידו הרב [[משה קליערס]] רבה האשכנזי של העיר. | כדרכם של אדמו"רי חסידות סלונים עמד בקשר הדוק עם היישוב החסידי ב[[ארץ ישראל]] ותמך בהם בכל כוחו. בצעירותו ביקר פעמיים בארץ. עמד בנשיאות [[כולל רייסין]] שתמך במאות משפחות שגרו ב[[טבריה]], [[צפת]] ו[[ירושלים]] והתרים עבורו כספים רבים. בשנת [[תר"ס]] פעל להקמת ישיבת אור תורה על ידי חסידו הרב [[משה קליערס]] רבה האשכנזי של העיר. | ||
| שורה 26: | שורה 38: | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] פעל בהתאם ועמד בקשר ישיר עם הלשכה הזאת, ובקיץ [[תרס"ט]] שהה אצלם משך זמן שליח רבנו, ר' [[אליעזר משה מאדייעווסקי]]. לשכה זו נוהלה בראשות האדמו"ר רבי שמואל וויינברג ועמו הרב יוסף שליפר מסלונים. | [[אדמו"ר הרש"ב]] פעל בהתאם ועמד בקשר ישיר עם הלשכה הזאת, ובקיץ [[תרס"ט]] שהה אצלם משך זמן שליח רבנו, ר' [[אליעזר משה מאדייעווסקי]]. לשכה זו נוהלה בראשות האדמו"ר רבי שמואל וויינברג ועמו הרב יוסף שליפר מסלונים. | ||
באותה שעה נקראה אספה רשמית של הרבנים מטעם, על ידי מ. קרעבס, הרב מטעם במושבות פלך חרסון. האספה היתה מאושרת על ידי שר הפנים והתקיימה | באותה שעה נקראה אספה רשמית של הרבנים מטעם, על ידי מ. קרעבס, הרב מטעם במושבות פלך חרסון. האספה היתה מאושרת על ידי שר הפנים והתקיימה ב[[ניקולייב]] ב[[ב' אייר]] והשתתפו בה 25 רבנים מטעם. פחד נפל על העדה הדתית ברוסיה, שמא יקובלו באספה זאת החלטות המנגדות לדת ויתאשרו על ידי הממשלה. | ||
=== האסיפה === | === האסיפה === | ||
רבי שמואל וויינברג מסלונים והרב יוסף שליפר מסלונים שלחו מיד שליח מיוחד אל אדמו"ר הרש"ב, עם מכתבים המתארים את המצב. האדמו"ר מסלונים כותב במכתבו: {{ציטוטון|בהגיע שמועה מבהילה ש'הרב מטעם' הידוע נוסף גם הוא על שונאינו, ורוצה לעקור את הכל, הרחמן יסכל מחשבתם ויפר עצתם, אצנו וחשנו לזרז נטיעתו בעיום טוב, להנות עצה ותושיה חות דעתו הקדושה, ושיהיו נמנים בראש הקרואים | רבי שמואל וויינברג מסלונים והרב יוסף שליפר מסלונים שלחו מיד שליח מיוחד אל אדמו"ר הרש"ב, עם מכתבים המתארים את המצב. האדמו"ר מסלונים כותב במכתבו: {{ציטוטון|בהגיע שמועה מבהילה ש'הרב מטעם' הידוע נוסף גם הוא על שונאינו, ורוצה לעקור את הכל, הרחמן יסכל מחשבתם ויפר עצתם, אצנו וחשנו לזרז נטיעתו בעיום טוב, להנות עצה ותושיה חות דעתו הקדושה, ושיהיו נמנים בראש הקרואים לדבר מצווה יקרה כזאת, כי רבה היא, ורבים מהצדיקים שליט"א ובראשם הרה"ק אדמו"ר שליט"א מטשארקאב נתקשרו בהכנסיה לשם שמים בכל לבבם ונפשם}}. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] הסכים לאסיפה בהשתתפות עם הגאון [[רבי חיים מבריסק]] שהחליט לעשות אסיפה גדולה. לאחר נסיונות שונים במשך מספר שנים מול התנגדויות מצד ה[[משכילים]] התקיימה האסיפה לבסוף, בהשתתפות 20 גדולי ישראל מכל החוגים והמפלגות, ביניהם הגאון [[רבי חיים מבריסק]], הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ועוד. תוצאות האסיפה הברוכות הועילו מאוד{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]], חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=16&hilite=da10afa0-dc74-4924-835b-6898adf9ee26 עמ' 16 - 24.]}} | [[אדמו"ר הרש"ב]] הסכים לאסיפה בהשתתפות עם הגאון [[רבי חיים מבריסק]] שהחליט לעשות אסיפה גדולה. לאחר נסיונות שונים במשך מספר שנים מול התנגדויות מצד ה[[משכילים]] התקיימה האסיפה לבסוף, בהשתתפות 20 גדולי ישראל מכל החוגים והמפלגות, ביניהם הגאון [[רבי חיים מבריסק]], הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ועוד. תוצאות האסיפה הברוכות הועילו מאוד{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]], חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=16&hilite=da10afa0-dc74-4924-835b-6898adf9ee26 עמ' 16 - 24.]}} | ||