37,391
עריכות
בר מצוה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[ | [[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[עלייה לתורה]] של חתן בר מצוה ב-[[770]]]] | ||
'''בר מצווה''' הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13. | '''בר מצווה''' הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
על{{הערת שוליים|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערת שוליים|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערת שוליים|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש [[הרח"ו]] שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, ש[[הקב"ה]] "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"{{הערת שוליים|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו [[נשמה]] קדושה. | על{{הערת שוליים|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערת שוליים|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערת שוליים|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש [[הרח"ו]] שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, ש[[הקב"ה]] "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"{{הערת שוליים|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו [[נשמה]] קדושה. | ||
מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת [[נפש]] האלקית, כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בתחלת שולחן-ערוך{{הערת שוליים|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"{{ | מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת [[נפש]] האלקית, כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בתחלת שולחן-ערוך{{הערת שוליים|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"{{הערה|זח"ב צד, ב.}}, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות{{הערה|במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.}}. | ||
ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{ | ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערה|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.}}. | ||
==הכנות לבר מצוה== | ==הכנות לבר מצוה== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==עליה לתורה== | ==עליה לתורה== | ||
[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה.JPG|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב 770]] | ||
בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[שבת האופרוף]] | בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[שבת האופרוף]]{{הערה|ראה [[שערי אפרים]] שער ב סעיף א.}}. | ||
על פי הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן | על פי הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן{{הערה|ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד כ"ק אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.}}, הבר מצוה ישתדל לעלות בשבת מנחה, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. | ||
וכך נאמר בספר מנהגי חב"ד | וכך נאמר בספר מנהגי חב"ד{{הערה|עמוד 74.}} "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש", | ||
באגרות קודש | באגרות קודש{{מקור}} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב{{הערה|ואולי מפני שבתפלת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפלתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.}}. | ||
בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה', בראש חודש ולאו דוקא בשבת" | בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה', בראש חודש ולאו דוקא בשבת"{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.}}. | ||
==עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי== | ==עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי== | ||
על העלי' לתורה בבר מצוה של כ"ק אדמו"ר האמצעי סיפר כ"ק אדמו"ר הקודם (להלן מספר קטעים) סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה, לעלות לתורה בפעם הראשונה.: | על העלי' לתורה בבר מצוה של כ"ק אדמו"ר האמצעי סיפר כ"ק אדמו"ר הקודם (להלן מספר קטעים) סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה, לעלות לתורה בפעם הראשונה.:{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות.}} | ||
בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפלת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי. | בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפלת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי. | ||
שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה שלח חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי | שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה שלח חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי{{הערה|פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.}}. | ||
סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך הי' מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפלה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד. | סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך הי' מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפלה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
אני - מספר רבי חיים אברהם - לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי. | אני - מספר רבי חיים אברהם - לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי. | ||
הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאלתי מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" | הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאלתי מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפלתי לך ה' עת רצון"{{הערה|תהלים סט, יד}}, הזמן של תפלת מנחה הוא זמן של עת רצון. | ||
שאלתי את אבי : כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפלה מנחה? | שאלתי את אבי: כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפלה מנחה? | ||
ענה לי אבי: | ענה לי אבי: | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
==התוועדות לכבוד הבר מצוה== | ==התוועדות לכבוד הבר מצוה== | ||
[[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגת בר מצוה עם צורת תפילין]] | [[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגת בר מצוה עם צורת תפילין]] | ||
מנהגי ליובאוויטש | מנהגי ליובאוויטש{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.}} - אחר תפלה שחרית מתאספים ביחד, הורי הבר מצוה ואמרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות, ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים סעודה{{הערה|כאשר חל ביום ששי יש נוהגים לעשות בערב לפני.}}. | ||
==בר מצווה לעולים== | ==בר מצווה לעולים== | ||