37,397
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==התאולוגיה הציונית דתית== | ==התאולוגיה הציונית דתית== | ||
הציונות הדתית רואה את עצמה כמבוססת על הגותו ומשנתו של [[הרב אברהם יצחק קוק]], שראה את הקמת המדינה | הציונות הדתית רואה את עצמה כמבוססת על הגותו ומשנתו של [[הרב אברהם יצחק קוק]], שראה את הקמת המדינה כ[[אתחלתא דגאולה|התחלת הגאולה]]. משנתו מסתמכת על כמה מקורות בתלמוד ובמדרשים אשר לדעתו מראים בברור שהגאולה התחילה, שכן כל הדברים והסימנים מהמקורות כבר התקיימו לפני שנים. | ||
משנתו רואה את התהליך הגאולתי כתהליך איטי ורב-שלבי בו צריך הפרט לקחת חלק, ובשל כך הוא רואה חשיבות עליונה בשילוב בין הקודש והחול ומפרש תהליכי תרבות וחינוך ארץ-ישראלים כחלק מתהליך הגאולה. | משנתו רואה את התהליך הגאולתי כתהליך איטי ורב-שלבי בו צריך הפרט לקחת חלק, ובשל כך הוא רואה חשיבות עליונה בשילוב בין הקודש והחול ומפרש תהליכי תרבות וחינוך ארץ-ישראלים כחלק מתהליך הגאולה. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
על אף שהרב קוק היה חרדי הן במראהו החיצוני והן בהתנהגותו ובהקפדתו על שמירת גדרי השולחן ערוך בהידור, לאחר פטירתו נהו רבים מבני הציונות הדתית וחוגי המזרחי אחר מנהיגים אחרים פשרנים יותר, שהעניקו צביון חומרני יותר להגות הציונית הדתית, דבר שהשפיע גם על יחסם של בני המגזר לדילמות הלכתיות ומוסריות כאשר אלו מתנגשות בהידור על גדרי ההלכה מחד מול דביקות באידיאולוגיה הציונית מאידך. | על אף שהרב קוק היה חרדי הן במראהו החיצוני והן בהתנהגותו ובהקפדתו על שמירת גדרי השולחן ערוך בהידור, לאחר פטירתו נהו רבים מבני הציונות הדתית וחוגי המזרחי אחר מנהיגים אחרים פשרנים יותר, שהעניקו צביון חומרני יותר להגות הציונית הדתית, דבר שהשפיע גם על יחסם של בני המגזר לדילמות הלכתיות ומוסריות כאשר אלו מתנגשות בהידור על גדרי ההלכה מחד מול דביקות באידיאולוגיה הציונית מאידך. | ||
ברבות השנים, ועם התפחותה של הציונות הדתית, נוצרו בה זרמים שונים החלוקים בדעותיהם בקשת רחבה של נושאים, אך מאוחדים סביב האידיאולוגיה הרואה שליחות קודש בהגשמת החזון הציוני וביישוב הארץ, תוך שילוב של תורה ועבודה תרבות ומסורת. (ביניהם אף זרמים שמגדירים את עצמם "חרדי לאומי" ואינם מתפשרים על הלכה כלל, על אף לבושם השונה מהלבוש החרדי | ברבות השנים, ועם התפחותה של הציונות הדתית, נוצרו בה זרמים שונים החלוקים בדעותיהם בקשת רחבה של נושאים, אך מאוחדים סביב האידיאולוגיה הרואה שליחות קודש בהגשמת החזון הציוני וביישוב הארץ, תוך שילוב של תורה ועבודה תרבות ומסורת. (ביניהם אף זרמים שמגדירים את עצמם "חרדי לאומי" ואינם מתפשרים על הלכה כלל, על אף לבושם השונה מהלבוש החרדי{{הערה|אך עמדותיהם בנושא מדינה נחשבים כפושרים לעומת הזרם החרדי}}). | ||
בני הציונות הדתית מתגוררים באופן כללי בכל יישובי הארץ, ומתאפיינים ברוח חלוציות בכל תחומי החיים. | בני הציונות הדתית מתגוררים באופן כללי בכל יישובי הארץ, ומתאפיינים ברוח חלוציות בכל תחומי החיים. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מנהיגי היהדות החרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים רבים, ראו בציונות דבר הנוגד את עקרונות היהדות, ועל כן יצאו נגדה בחריפות רבה. הטענות לא היו שוות, והם התפצלו למספר מישורים: | מנהיגי היהדות החרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים רבים, ראו בציונות דבר הנוגד את עקרונות היהדות, ועל כן יצאו נגדה בחריפות רבה. הטענות לא היו שוות, והם התפצלו למספר מישורים: | ||
* '''שיתוף פעולה עם אישים שאינם שומרי תורה ומצוות'''{{הערה|1=[[קונטרס ומעיין]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]]}}. | * '''שיתוף פעולה עם אישים שאינם שומרי תורה ומצוות'''{{הערה|1=[[קונטרס ומעיין]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]]}}. | ||
* '''נסיון לדחוק את הקץ'''{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]], חלק א' אגרת פו, י' תמוז תרנ"ט.נדפס גם בספר "[[אור לישרים]]" נגד ה[[ציונות]], שהודפס בהוראת אדמו"ר הרש"ב}}. | * '''נסיון לדחוק את הקץ'''{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]], חלק א' אגרת פו, י' תמוז תרנ"ט. נדפס גם בספר "[[אור לישרים]]" נגד ה[[ציונות]], שהודפס בהוראת אדמו"ר הרש"ב}}. | ||
* '''התגרות באומות'''{{הערה|כתובות קי"א עמוד א'-ב'. זו הייתה סברתו העיקרית של הרה"ק ר'[[יואל טויטלייבום מסאטמר]], וכן גם [[דחיקת הקץ]]}}. | * '''התגרות באומות'''{{הערה|כתובות קי"א עמוד א'-ב'. זו הייתה סברתו העיקרית של הרה"ק ר'[[יואל טויטלייבום מסאטמר]], וכן גם [[דחיקת הקץ]]}}. | ||