1,634
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
באגרת זו מסביר הרבי (על פי הנביא עמוס) את מעלת הצדקה, שהיא נמשלת '''לנחל איתן'''. | |||
איתן הוא ביטול הנשמה לאלוקות '''שיתגלה רק לעתיד לבוא''', אך הצדקה משולה לנחל, שממשיך מעין גילוי זה בלב '''גם היום'''. | |||
==טקסט הפרק== | ==טקסט הפרק== | ||
שורה 7: | שורה 10: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
במקומות רבים באגרות הקודש נזכרו כבר עניינים שונים, שנפעלים על ידי שהאדם מעורר בנפשו רחמים, ובפרט על ידי הבאת הרחמים לפועל בנתינת צדקה (בכל מקום מוסברת בזה מעלה אחרת: שמכפר על חטא, שממשיך גשמיות, שפודה את הנפש ועוד). | |||
באגרת זו מבואר עניין נוסף: שהתעוררות רחמים רבים על ניצוץ אלוקות שבנפשו מגלה בלב את הביטול של עצם הנפש. | |||
אלא שהתעוררות הרחמים לבד אינה מספקת וצריך גם פעולה ממשית של "אתערותא דלתתא" - נתינת צדקה בפועל. | |||
==צילום הפרק== | ==צילום הפרק== | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== |
עריכות