מעלי קבצים, highauser
8,609
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
== אחותו פרידא==
בחדר התפילה והלימוד הסמוך לציון האדמ"ור האמצעי , בכיתוב הרקום על הבד המכסה את הסטנדר של שליח הציבור. מתחת לפסוק הנודע ממשלי "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כֻלנה" נקברה של אחת מבנותיו של אדמו"ר הזקן, הרבנית פרֵידא, "אשה גדולה וחשובה מאוד", שהלכה לעולמה פחות מחמישה חדשים אחריו.
לא ברור מדוע, מתוך ששת ילדיו של האדמו"ר, זכתה אך ורק פרידא להקבר צמוד לאביה. אולם מעבר לכך, בתי הקברות היהודיים של פעם היו מחולקים לחלקת גברים וחלקת נשים. כיצד זה אפוא קבורה פרידא לצד אביה בחלקת הגברים (או בלשון הכיתוב על הסטנדר, "זכתה להיכנס לפני ולפנים ונטמנה בסמוך ממש אצל משכן ימין קדשו")?
מהכיתוב על הסטנדר אפשר להבין שני הסברים. ההסבר הראשון הוא ציטוט מדברי אדמו"ר הזקן על בתו לפיו היא "נשמה מעלמא דדוכרא [עולם הזכר] אלא שבגלל דבר פרטי נתגלתה בגוף של אשה". כך ממש כתוב לעיני כל. בדרך כלל נשמת האדם תואמת את מינו, אך ישנם מקרים מיוחדים ("דבר פרטי") בהם אשה יכולה להיות בעלת נשמה זכרית ולהיפך. זה לא משהו רע או שלילי, וגם לא משתמע ממנו שצריך לשנות חלילה את הלבוש או את הגוף כאילו ארעה כאן תאונה (אדרבה, זו ההחמצה הכי גדולה של ההזדמנות והתיקון העמוקים שה' זימן לנשמה זו), אלא פשוט מקרה מיוחד הדורש יחס מיוחד.
מה שעשה אדמו"ר הזקן הוא להעניק לבתו שיעורים פרטיים בחסידות בהם לימד אותה דברים שלא לימד את הבנים (עד שאחיה דובער, לימים האדמו"ר השני, היה מעביר דרכה שאלות שהעסיקו אותו, ומתחבא להקשיב לתשובות…).
ההסבר השני הוא איזכור של סיפור: "דרך עלייתה למרום כקדושים אשר בארץ והילוכה לאדמת קודש זו בדרך פלאית". מהי דרך עלייתה כקדושים, ומהו הילוכה למקום הציון בדרך פלאית? את הסיפור המלא ניתן למצוא בספר "לְשֵמע אֹזן", כפי שסופר בידי אחיינה של פרידא ר' נחום, בנו הבכור של אדמו"ר האמצעי היורש.
מסתבר שכאשר הסתלק אדמו"ר הזקן חלשה מאד דעתה של פרידא, שכבר לא היתה בקו הבריאות קודם לכן. היא הרגישה שמותה קרב וביקשה להקבר ליד אביה, סמוך לידו הימנית. החסידים לא ידעו מה לעשות, שכן מצד אחד היא היתה יקרה מאד לאדמו"ר, אך מצד שני היא אשה ומדובר בחלקת גברים. יום אחד היא זימנה את החסידים החשובים למיטתה, הורתה להם לעמוד סביבה, ואז אמרה את ברכת "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא". בהגיעה למלים "ואתה עתיד ליטלה ממני" היא הרימה את אצבעותיה לשמים וקראה "אבא, חכה, הנה עוד רגע קט!", פונה לכאורה הן לאביה שבשמים והן לאביה כפשוטו, ונפחה את נשמתה (כשר' נחום סיפר קטע זה בכה כל-כך, שהאוכל שלו נרטב עד שלא היה ניתן לאכלו יותר).
לאחר אירוע זה היה ברור לחסידים שיש לשעות לצוואתה של פרידא ולקברה היכן שבקשה, אך עדיין ספק ניקר בלבם. לכן בהובילם את הארון ממקום פטירתה, בהגיעם לצומת המוביל להאדיטש (מקום קבורת אדמו"ר הזקן) מחד גיסא ולקרמנטשוג (היכן ששכן מרכז חסידות חב"ד באותו זמן) מאידך גיסא, החליטו להרפות את מושכות הסוסים ולתת לסוסים ללכת לפי רצונם (כמנהג הבעל-שם-טוב בפעמים רבות). כך הם עשו והסוסים פנו להאדיטש. לאחר שני מופתים אלו לא היה עוד ספק, והרבנית נקברה לצד אביה בחלקת הגברים.
מתברר על פי המסופר בספר 'לשמע אוזן' , כי לבעל התנייא הייתה בת בשם פריידא ,שגדלותה והבנתה בתורה ובחסידות עלתה על אחיה - האדמו"ר האמצעי.
הרבנית פריידא לא שייך לכאן
בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע"ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.
== תורתו ==
היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב"ד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי השד"רים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד"רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.
מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה והבלחנת ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/%D7%94%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A2-%D7%94%D7%90%D7%92%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/ הקאפעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי]''' {{וידפו}}}}.
בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[קאפעליע]]' מנגנת, וה[[אדמו''ר האמצעי]] מביט בהם.
אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מנחם נחום]].
==ספריו==
חלק גדול מהדרושים מהמאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו בהוראתו על ידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם לסגנון שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של ספר לפני ההדפסהאדמו"ר האמצעי בהדפסת ספריו, ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאנו{{הערה|שיחת י' כסלו תשמ"ה.}}. חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו, בפרט סדרת "מאמרי אדמו"ר האמצעי" המלקטת את רוב מאמריו שהגיעו לידינו, ויצאה לאור בדור השביעי בהוראת הרבי.
*[[ביאורי הזוהר]].
