שינה בסוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 344 בתים ,  29 בנובמבר 2019
הטעמים מוסברים בהמשך..
(הטעמים מוסברים בהמשך..)
שורה 37: שורה 37:
וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}) בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}.
וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}) בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}.
===זמן הראשונים===
===זמן הראשונים===
ובזמננו על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם מפני סכנת הצינה(קור) שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא. אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה(משום שלא יכלו לישון מפני הצינה)..{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40777&st=&pgnum=60 סוכה דף כו, א].}} המרדכי - כתב שאם יראים מן הצינה (פוחדים מן הקור שיש בסוכה) פטור מן הסוכה משום שני טעמים, או משום חולה שאין בו סכנה שפטור מסוכה, או משום מצטער שפטור מן הסוכה{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}}.
למרות החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם...אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה...{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40777&st=&pgnum=60 סוכה דף כו, א].}} וכן כתבו המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}}.
וכן כתב רבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} ועוד.


===מזמן פוסקי השולחן ערוך===
===מזמן פוסקי השולחן ערוך===
שורה 50: שורה 49:
טעמים שונים נכתבו על קולה זו:  
טעמים שונים נכתבו על קולה זו:  
;מפני הצינה
;מפני הצינה
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי, חידושי המאירי ורבנו מנוח.}} אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי, "מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא" - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}} אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).


;איש ואישתו
;איש ואישתו
5,403

עריכות

תפריט ניווט