1,617
עריכות
צמצום הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ענין הצמצום
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בחסידות ניתנו כמה משלים על מנת להסביר את הצורך בצמצום. אחד המשלים הוא כמשל אור ושכל עמוק שבעצמות המשפיע, שכדי שיומשך ממנו למקבל הבלתי ערך אליו הוצרך המשפיע להעלים בעצמו כל עומק השגתו, ולא ישאר ממנו רק בחינת רושם כ[[נקודה]] אחת מכל העומק והרוחב. | בחסידות ניתנו כמה משלים על מנת להסביר את הצורך בצמצום. אחד המשלים הוא כמשל אור ושכל עמוק שבעצמות המשפיע, שכדי שיומשך ממנו למקבל הבלתי ערך אליו הוצרך המשפיע להעלים בעצמו כל עומק השגתו, ולא ישאר ממנו רק בחינת רושם כ[[נקודה]] אחת מכל העומק והרוחב. | ||
==ענין הצמצום== | ==ענין הצמצום{{הערה|על פי ד"ה פתח אליהו ושני המאמרים ארדה נא שאחריו בתו"א, ומראה המקומות שם}}== | ||
ענין הצמצום שהיה ב[[אור אין סוף]], הוא ש[[אור אין סוף]] נכלל ב[[מאור]] להיות בכח ולא בפועל. כלומר, [[אור אין סוף]] נצטמצם להיות מאיר רק במאור, ולא להיות מתפשט בבחינת זיו ואור. | ענין הצמצום שהיה ב[[אור אין סוף]], הוא ש[[אור אין סוף]] נכלל ב[[מאור]] להיות בכח ולא בפועל. כלומר, [[אור אין סוף]] נצטמצם להיות מאיר רק במאור, ולא להיות מתפשט בבחינת זיו ואור. | ||
עניין צמצום הראשון נקל להבין בהקדמת הבנת ההבדל בינו לבין שאר הצמצומים שבסדר ההשתלשלות:{{הערה|הנקראים [[פרסא]] - בין אצילות לבריאה, בין בריאה ליצירה ובין יצירה לעשיה}} | |||
===הצמצומים (הפרסאות) שבסדר ההשתלשלות=== | |||
עשר הספירות שבאצילות שונות לגמרי במהותן מעשר הספירות שבבריאה וכן מבריאה ליצירה ומיצירה לעשיה. הדבר נמשל להבדל שבין מתיקות התפוח, למתיקות שבניגון ערב, למתיקות שבעשיית טובה ליהודי ולמתיקות שבהשגה שכלית: כולן נקראות מתיקות כי כולן הן עניין של חסד, אבל מהות החסד בכל דרגה היא רק משל לדרגה שמעליה. כלומר, המהות של כל אחד מסוגי המתיקות שונה מחברתה לחלוטין. | |||
הצמצום (הפרסא) שבין עולם לעולם הוא כדוגמת משל: עניינו של משל הוא, שדבר השכל מולבש בעניין אחר לגמרי, שמצד עצמו אין לו שום קשר לנמשל. כלומר, הפרסא מצמצמת את האור כך שיתגלה בעניין נמוך יותר. | |||
===הסיבה שצמצומים כאלו לא מועילים לעצם התהוות הספירות=== | |||
צמצום מעין זה מועיל רק כשכבר '''יש''' מציאות של עשר ספירות ('''ואותה רוצים להוריד''' לדרגא נמוכה יותר). אבל באור אין סוף שלפני הצמצום '''אין מציאות של ספירות''', ולא מקור לספירות. לכן שום צמצום מסוג זה (ולא ריבוי צמצומים) לא יכולים להפוך מהות של אחדות (פשוטה) למהות של ריבוי (ספירות). בסגנון אחר: הספירות הן מציאות של '''יש''', ואילו באור אין סוף לא קיימת מציאות כזו, ולא מקור למציאות כזו. כדי ש"יוכל" האין סוף להוות מציאות של "יש" בלי שום מקור קודם לו צריך צמצום '''מסוג''' שונה לגמרי - הצמצום הראשון. | |||
===עניינו של הצמצום הראשון=== | |||
מהות הצמצום הראשון '''הפוכה''' בדיוק משאר כל הצמצומים. בעוד שאר כל הצמצומים עניינם '''להוריד''' את האור האלוקי ולגלותו בעניין ומדרגה נמוכה יותר, הצמצום הראשון עניינו '''התעלות''' האור והתכללותו במקורו ושורשו. המשל המובא על זה בחסידות הוא מאדם שלמד הייטב הייטב מסכת מסויימת עד שהיא מונחת אצלו כבקופסא. והנה, כשעובר ללמוד במסכת אחרת "נעלמת" כביכול המסכת הראשונה, ובאופן גלוי היא אינה קיימת אפילו אצלו. אך אם כעבור זמן יחזור לדבר בה הנה יתגלה שהיא כולה אצלו בשלימות. כאשר '''אור''' האין סוף מתעלה ונכלל במקור – באין סוף '''עצמו''', הוא "נעלם" כביכול, ובכך מתגלה כח ההגבלה של האין סוף. הגבלה זו היא הראשונה בשרשרת צמצומים{{הערה|שעיקרם הם הרשימו, א"ק, עקודים, תוהו ואריך אנפין}} שבסופן מתהוות עשר הספירות. | |||
==צמצום באור ולא במאור== | ==צמצום באור ולא במאור== | ||